ועדת הערר לחיילים בשירות קבע: המדריך המלא לחוק התש"ע-2010
ועדת הערר לחיילים בשירות קבע היא ערכאה סטטוטורית שהוקמה בחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010. היא דנה בהחלטות בענייני שכר וזכויות נלוות, בקבלה לשירות קבע ובחלק מעילות סיום השירות. המועד להגשת ערר הוא 60 ימים, וניתן להאריכו ב-60 ימים נוספים מנימוקים שיירשמו.
מהי ועדת הערר ומה מקור סמכותה
הוועדה פועלת מכוח חוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010. סעיף המטרה שבסעיף 1 לחוק מאזן בין "המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע" לבין זכויות החייל וצורכי הצבא.
ההרכב קבוע בסעיף 3(א): שלושה חברים שממנה שר המשפטים. בראש הוועדה יושב שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי. החבר השני הוא נציג ציבור שאינו עובד המדינה, בעל ידע ומומחיות ביחסי עבודה. החבר השלישי ממונה לפי הצעת שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל. סעיף 3(ב) קובע כי לא ימונה חייל לוועדה, וסעיף 6(ב) קובע כי מקום מושבה לא ייקבע במיתקן צבאי.
דרישת המומחיות ביחסי עבודה אינה מקרית. איש קבע אינו עובד מדינה: סעיף 2(3) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מחריג במפורש "חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי". גם לבית הדין לעבודה אין סמכות, שכן סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מבוסס על יחסי עובד ומעסיק שאינם מתקיימים בשירות הקבע. הרחבה: מעמדו המשפטי של איש קבע והיעדר תחולת דיני העבודה.
על הוועדה חל גם חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, למעט סעיפים 7, 20, 22 ו-45 (סעיף 5 לחוק התש"ע-2010). סדרי הדין קבועים בתקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין בוועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע), התש"ע-2010, וקיימות גם תקנות אגרות.
מי רשאי להגיש ערר, וגם לאחר השחרור?
סעיף 2 לחוק מגדיר "חייל בשירות קבע" כמי שמשרת לפי התחייבות לשירות קבע, לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים. ההגדרה הרחבה כוללת משוחררים, ולכן זכות הערר נשמרת גם לאחר סיום השירות. גם משרתות קבע שהשתחררו רשאיות לפנות לוועדה, בגדרי סמכותה שבסעיף 4.
הערר מוגש בכתב. תקנה 3 לתקנות סדרי הדין מחייבת ציון מספר אישי ודרגה, ותקנה 2 מחייבת המצאה למפקדת הפצ"ר ביום ההגשה, בשלושה העתקים. אלה דרישות פורמליות שיש להקפיד עליהן כבר בהגשה.
אילו החלטות נדונות בוועדת הערר ואילו בבית המשפט
סעיף 4(א) לחוק מקנה לוועדה סמכות בענייני שכר וזכויות נלוות לשכר, ובכלל זה זכאות לרכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה, "מענק שחרורין", ניכויים מהשכר ומימוש תכנית שירות, וכן ביתר עילות סיום שירות הקבע. סעיף 4(ב) מוסיף החלטות בעניין קבלה לשירות קבע. מוחרג מסמכות הוועדה עניין שניתן להגיש בו עתירה מינהלית או ערעור לפי חוק הגמלאות.
| העניין | הערכאה | המקור |
|---|---|---|
| סיום שירות קבע בשל התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות בדרגה או במעמד | בית משפט לעניינים מינהליים | פרט 36(א)(1) |
| סיום שירות קבע בשל הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט | בית משפט לעניינים מינהליים | פרט 36(א)(1) |
| הדחה או השעיה | בית משפט לעניינים מינהליים | פרט 36(א)(2) |
| אי-קידום בדרגה | בית משפט לעניינים מינהליים | פרט 36(א)(3) |
| אי-מינוי לתפקיד או הפסקת מינוי | בית משפט לעניינים מינהליים | פרט 36(א)(4) |
| יתר עילות סיום שירות הקבע | ועדת הערר | ס' 4(א) לחוק התש"ע-2010 |
| שכר וזכויות נלוות לשכר | ועדת הערר | ס' 4(א)(1) |
| קבלה לשירות קבע | ועדת הערר | ס' 4(ב) |
| החלטת ממשלה או החלטת שר | הוחרגה מפרט 36(א) | פרט 36(א) |
כלל האצבע: פיטורים מהקבע מטעמים ארגוניים, בשל היעדר אופק שירות או בשל תפקוד לקוי, נדונים בוועדת הערר. סיום שירות בשל התנהגות או הרשעה, וכן הדחה, השעיה, אי-קידום ואי-מינוי, נדונים בבית המשפט לעניינים מינהליים. פירוט מלא של השאלה הזו: כיצד בוחרים בין ועדת ערר לבית משפט לעניינים מינהליים.
כמה זמן יש להגיש ערר לוועדת הערר?
סעיף 7(א) לחוק קובע 60 ימים להגשת ערר. המניין מתחיל מהמצאת ההחלטה לחייל בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. סעיף 7(ג) מאפשר לוועדה להאריך את המועד בעד 60 ימים נוספים, מנימוקים שיירשמו. נמחק הערר והעניין הועבר לגורם מברר, המועד נמנה מחדש מיום החלטתו לפי סעיף 7(ב).
| ההליך | הערכאה | המועד | המקור |
|---|---|---|---|
| ערר לוועדת הערר | ועדת הערר | 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד; הארכה עד 60 ימים נוספים | ס' 7(א), 7(ג) לחוק התש"ע-2010 |
| הגשה חוזרת לאחר מחיקה והעברה לגורם מברר | ועדת הערר | 60 ימים מיום החלטת אותו גורם | ס' 7(ב) |
| בקשה לחקירת מצהיר או עד | ועדת הערר | עד 21 ימים לפני הדיון; לא נקבע דיון, 14 ימים מהגשת התצהיר | תק' 6-7 לתקנות סדרי הדין |
| עתירה מינהלית | בימ"ש לעניינים מינהליים בת"א-יפו | 45 ימים, ובלא שיהוי | תק' 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 |
| ערעור על החלטה סופית של ועדת הערר | בימ"ש לעניינים מינהליים בת"א-יפו | 60 ימים | תק' 23(ב) לתקנות סדרי הדין; ס' 13(א) לחוק |
| ערעור על "החלטה אחרת" של הוועדה | בימ"ש לעניינים מינהליים | ברשות | ס' 13(ב) |
הרחבה על מניין הימים, על תנאי הפתיחה של המרוץ ועל בקשות הארכה: המועד להגשת ערר וההשלכות של איחור.
כך מתנהל הדיון בוועדה
סעיף 8 לחוק מורה לוועדה לפעול "בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק", ובשים לב למניעת פגיעה בפעילותו התקינה של הצבא.
הדיון מתנהל על יסוד תצהירים וראיות בכתב לפי סעיף 10. חקירת מצהיר נתונה לשיקול דעת הוועדה, ובקשה לחקירה מוגשת עד 21 ימים לפני הדיון, ואם טרם נקבע דיון, בתוך 14 ימים מהגשת התצהיר. מצהיר שלא התייצב, תצהירו לא ישמש ראיה אלא ברשות הוועדה ומטעמים מיוחדים. חלק ניכר מהחומר הזה נוצר כבר בשלב השימוע שלפני הפסקת שירות קבע.
סעיף 9 מאפשר מחיקה על הסף בשלושה מצבים: חוסר סמכות; ערר שאינו מגלה עילה או שהוא טורדני או קנטרני; ועניין שניתן לברר "באופן מהיר ויעיל לפני גורם פיקודי או מקצועי". הועבר עניין לגורם מברר, לא יחולו עליו הוראות סעיף 549(1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ולכן אין צורך ב"סיבה מיוחדת" לבירור קבילה באותו עניין.
בתום הדיון מפעילה הוועדה את סמכויותיה לפי סעיף 11: אישור ההחלטה, שינויה, ביטולה, מתן החלטה אחרת במקומה, או החזרת העניין לגורם המוסמך בצירוף הוראות. הכול בגדרי סמכותו של אותו גורם.
ערעור על החלטת הוועדה והמועד המקביל לקבילה
על החלטה סופית של ועדת הערר מוגש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 ימים, לפי תקנה 23(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000; הסמכות עצמה קבועה בסעיף 13(א) לחוק ובפרט 16 לתוספת השנייה. ערעור על "החלטה אחרת" טעון רשות לפי סעיף 13(ב). סעיף 14(א) מייחד את הסמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו. על פסק הדין בערעור ניתן לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 12(א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
לעניין המועדים ההוראה חד-משמעית. סעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי קובע כי הגשת קבילה לנציב קבילות החיילים, או בירורה, אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות הצבא. פנייה לנקח"ל אינה מאריכה את 60 הימים לערר ואת 45 הימים לעתירה מינהלית. סעיף 555(ב) מוסיף כי בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין קבילה. שני המסלולים יכולים להתנהל במקביל, אך רק ההליך המשפטי שומר על המועד. פירוט הסמכויות והמגבלות: מה בסמכות נציב קבילות החיילים ומה מחוץ לה.
סעיף 20 לחוק קובע כי הוראותיו באות להוסיף ולא לגרוע. בג"ץ נותר רלוונטי בעיקר בשלושה מצבים: החלטת ממשלה והחלטת שר, שהוחרגו מפרט 36(א); תקיפת חוקתיות של חקיקה או תקיפת פקודות הצבא כשלעצמן; ועניינים שאינם נמנים עם פרט 36 וגם אינם בסמכות ועדת הערר.
בחירת הערכאה, ניסוח התצהיר ועמידה במועד הם שלושת הצמתים הקובעים בערר. ליווי משפטי מוקדם עשוי לשנות את אופן הצגת התשתית העובדתית.
שאלות ותשובות
מי יושב בוועדת הערר לאנשי קבע?
שלושה חברים שממנה שר המשפטים לפי סעיף 3(א) לחוק התש"ע-2010: שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי כיושב ראש; נציג ציבור שאינו עובד המדינה ובעל מומחיות ביחסי עבודה; ונציג ציבור לפי הצעת שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל. סעיף 3(ב) קובע כי לא ימונה חייל לוועדה.
האם אפשר להגיש ערר על החלטת צהל אחרי שהשתחררתי מהקבע?
כן. סעיף 2 לחוק מגדיר "חייל בשירות קבע" כמי שמשרת לפי התחייבות לשירות קבע, לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים. ההגדרה הרחבה שומרת את זכות הערר גם לאחר סיום השירות, בגדרי העניינים המנויים בסעיף 4 לחוק. המועד להגשה נותר 60 ימים.
כמה זמן יש להגיש ערר לוועדת הערר?
60 ימים לפי סעיף 7(א) לחוק, ממועד המצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. סעיף 7(ג) מאפשר לוועדה להאריך את המועד בעד 60 ימים נוספים, מנימוקים שיירשמו. נמחק הערר והעניין הועבר לגורם מברר, נמנים 60 ימים מיום החלטתו.
האם פנייה לנציב קבילות החיילים עוצרת את מועד הערר?
לא. סעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע כי הגשת קבילה או בירורה אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות הצבא. הפנייה לנציב יכולה להתנהל במקביל, אך היא אינה מאריכה את 60 הימים לערר ואת 45 הימים לעתירה מינהלית.
אילו החלטות אינן בסמכות ועדת הערר?
סעיף 4(א) מחריג עניין שניתן להגיש בו עתירה מינהלית או ערעור לפי חוק הגמלאות. לפי פרט 36(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, סיום שירות בשל התנהגות החורגת מאמות המידה או בשל הרשעה, וכן הדחה, השעיה, אי-קידום בדרגה ואי-מינוי לתפקיד, נדונים בבית המשפט לעניינים מינהליים.
מה הוועדה מוסמכת להחליט בסוף הדיון?
סעיף 11 לחוק מקנה לוועדה סמכות לאשר את ההחלטה, לשנותה, לבטלה, להחליט החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את העניין לגורם המוסמך בצירוף הוראות. כל אלה בגדרי סמכותו של הגורם המוסמך עצמו, ולא מעבר לה. הכרעה בעניין מסוים נבחנת לפי נסיבותיו.
איך מערערים על החלטת ועדת הערר?
על החלטה סופית מגישים ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 ימים, לפי תקנה 23(ב) לתקנות סדרי הדין; הסמכות קבועה בסעיף 13(א) לחוק ובפרט 16 לתוספת השנייה. ערעור על "החלטה אחרת" טעון רשות לפי סעיף 13(ב). סעיף 14(א) מייחד את הסמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
נשים בשירות קבע
זכויות נשים בקבע: ההגנה מפני שחרור בהיריון ובחופשת לידה לפי חוק שירות הקבע (חיילות בשירות קבע), ושלושת מסלולי…
כניסה לקבע, חוזים והיום שאחריכניסה לקבע, חוזים והיום שאחרי
מה חשוב לבדוק בחוזה קבע לפני החתימה, ההבחנה בין קבע ראשוני לקבע מובהק, מעמדו המשפטי של איש קבע,…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתעתירה מינהלית נגד החלטת צה"ל בעניין איש קבע
עתירה מינהלית נגד צה"ל בעניין איש קבע: אילו החלטות נכנסות לפרט 36, 45 הימים ודרישת היעדר השיהוי, הסמכות…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתנציב קבילות החיילים: מה בסמכותו, ומה הוא לא יכול לעשות
נציב קבילות החיילים לפי חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי: מי רשאי לקבול, מה נושא לקבילה, מה מחוץ לסמכות,…