ועדת ערר או בית משפט לעניינים מינהליים: איך יודעים לאן פונים

סוג ההחלטה. פרט 36(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, מונה את העניינים שנדונים בבית המשפט לעניינים מינהליים, וסעיף 4 לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, מקנה לוועדת הערר את היתר. אין בחירה חופשית בין הערכאות, ופנייה לערכאה שאינה מוסמכת עלולה לצרוך את המועד.

לוועדת הערר. פרט 36(א)(1) מייעד לבית המשפט לעניינים מינהליים רק סיום שירות בשל התנהגות החורגת מאמות המידה או בשל הרשעה. טעמים ארגוניים, היעדר אופק שירות ותפקוד לקוי נכללים ביתר עילות סיום השירות שבסעיף 4(א) לחוק התש"ע-2010, והמועד הוא 60 ימים.

לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי פרט 36(א)(2) לתוספת הראשונה. סעיף 14(א) לחוק התש"ע-2010 מייחד את הסמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו. המועד להגשת עתירה מינהלית הוא 45 ימים ובלא שיהוי, לפי תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין משנת התשס"א-2000. שתי הדרישות מצטברות.

זהו מסלול שלישי. סעיף 4(א) לחוק התש"ע-2010 מחריג מסמכות ועדת הערר עניין שניתן להגיש בו ערעור לפי חוק הגמלאות. הערעור על החלטת הממונה מוגש לוועדת ערעור בתוך 60 ימים לפי סעיף 48(א) לחוק הגמלאות, ומשם לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד.

סעיף 9 לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, מאפשר לוועדת הערר למחוק על הסף ערר שאינו בסמכותה. מניין חדש של 60 ימים קבוע בסעיף 7(ב) רק כאשר הערר נמחק והעניין הועבר לגורם פיקודי או מקצועי לבירור. פנייה לערכאה שאינה מוסמכת עלולה אפוא לצרוך את המועד בערכאה הנכונה, ולכן הסיווג נעשה לפני ההגשה.

פרט 36(א)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, מדבר על סיום שירות קבע בשל הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט. שתי הזירות נכללות בלשון הפרט, ולכן העניין נדון בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו לפי סעיף 14(א) לחוק התש"ע-2010, במועד של 45 ימים ובלא שיהוי.

לא. סעיף 4(ב) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, מייעד החלטה בעניין קבלה לשירות קבע לוועדת הערר, ואילו אי-מינוי לתפקיד או הפסקת מינוי נמנים עם פרט 36(א)(4) לתוספת הראשונה ונדונים בבית המשפט לעניינים מינהליים. הניסוח דומה, והמועדים נבדלים: 60 ימים בוועדת הערר לעומת 45 ימים ובלא שיהוי בעתירה.