ייצוג משפטי לאנשי קבע ולמשפחותיהם
מרכז הידע לאנשי קבע דין צבאי ושירות קבע בדיקת מקרה

הדין המשמעתי

הדין המשמעתי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. סעיף 136(א) מסמיך קצין שיפוט לדון חייל בעבירה צבאית שעונשה אינו עולה על שלוש שנות מאסר. סעיף 152 וסעיף 153 קובעים את סמכויות הענישה, סעיף 149 מקנה במקרים מסוימים זכות לבקש להישפט בבית דין צבאי, וסעיף 163(א) קוצב שלושה ימים להגשת ערר.

אשכול זה עוסק בדיון המשמעתי, שהוא ההליך הצבאי השכיח ביותר, ובהשלכותיו על שירות הקבע. סעיף 148 לחוק השיפוט הצבאי מחייב לשאול חייל הנדון בפני קצין שיפוט זוטר אם ברצונו להישפט בפניו או בפני מפקדו. סעיף 149 מוסיף, לגבי דיון בפני קצין שיפוט בכיר שלא לבקשת החייל, גם את האפשרות לבקש להישפט בבית דין צבאי, ואז מועברת התלונה לפרקליט צבאי. סעיף 139 מגביל את הדיון לחייל ביחידה שבפיקודו של קצין השיפוט.

ענישה, ערר והתיישנות

סעיף 152 מגדיר את סמכויות קצין השיפוט הזוטר, וסעיף 153 את סמכויות הקצין הבכיר, לרבות הורדה בדרגה אחת רק כאשר הדרגה אינה למעלה מרס"ר. סעיף 159 מקנה זכות עיון בעדויות בכתב והזדמנות להשמיע דברים לפני מתן הפסק. סעיף 163(א) קובע ערר בתוך שלושה ימים, ובתוך 15 ימים אם הדיון התקיים בהוראת פרקליט, וסעיף 163(ג) מתיר לדון בערר שהוגש באיחור מטעמים מוצדקים. סעיף 170 קובע התיישנות של שלוש שנים.

נקודת הפתיחה היא המדריך לדין המשמעתי בצה"ל, ולצדה המועד הקצר להגשת ערר על הפסק, סמכויות הענישה של קצין שיפוט והזכות לבקש להישפט בבית דין צבאי.

4 מאמרים באשכול הזה