הזכות לבחור להישפט בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי
סעיף 149 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מקנה לחייל המובא בפני קצין שיפוט בכיר שלא לבקשתו את הזכות לבחור להישפט בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי. בחר בכך, התלונה מועברת לפרקליט צבאי. בפני קצין שיפוט זוטר הבחירה מצומצמת יותר: סעיף 148 מאפשר לבחור בין קצין השיפוט לבין מפקדו.
מתי קמה הזכות לבחור להישפט בבית דין צבאי?
הזכות קמה לפי סעיף 149 לחוק השיפוט הצבאי, כאשר חייל מובא בפני קצין שיפוט בכיר שלא לבקשתו. קצין השיפוט חייב לשאול אותו אם ברצונו להישפט בפניו, בפני מפקדו או בפני בית דין צבאי. סעיף 148 חל על קצין שיפוט זוטר ואינו כולל אפשרות של בית דין.
הבחירה נבחנת מול סמכותו של קצין השיפוט, המפורטת במאמר על סמכויות הענישה של קצין שיפוט.
ההמשך אחרי הבחירה
התלונה מועברת לפרקליט צבאי. סעיף 251 קובע שאין להעמיד חייל לדין בבית דין צבאי אלא לאחר בדיקה בידי קצין בודק או חקירה בידי שופט חוקר. הבחירה אינה מבטיחה שיוגש כתב אישום, אך מוציאה את ההכרעה מקצין השיפוט.
זהות בית הדין נגזרת מהדרגה: סעיף 196 מקנה סמכות לבית דין צבאי מחוזי לגבי חייל שאינו קצין בדרגת סא"ל ומעלה, וסעיף 197 לבית דין צבאי מיוחד לגבי קצין בדרגת סא"ל ומעלה. סעיף 316 מקנה זכות לבקש סנגור צבאי או לבחור עו"ד שאושר לפי סעיף 318, כמפורט במאמר על סנגור צבאי מול עורך דין פרטי.
דין משמעתי מול בית דין צבאי: מה משתנה
| הנושא | דין משמעתי | בית דין צבאי |
|---|---|---|
| מי דן | קצין שיפוט (ס' 136) | מחוזי (ס' 196) או מיוחד (ס' 197) |
| ייצוג | חוות דעת של סנגור צבאי או עו"ד (פקודת הדין המשמעתי) | סנגור צבאי או עו"ד שאושר (ס' 316) |
| תקרת הענישה | מחבוש עד 35 ימים (ס' 153) | לפי העבירה, לרבות גירוש מן הצבא |
| השגה | ערר תוך 3 ימים (ס' 163) | ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים (ס' 210) |
סעיף 440ט מוסיף ערעור ברשות לבית המשפט העליון, ורק בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש. ההליך כולו מוצג במאמר על הדין המשמעתי בצה"ל.
מה מסכן איש קבע כשהוא בוחר בבית דין צבאי?
בית דין צבאי מוסמך להטיל עונשים החורגים מסמכות קצין השיפוט, ובכללם גירוש מן הצבא. סעיף 19 לחוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות), התשמ"ה-1985, קובע שמי שגורש מן הצבא בפסק דין של בית דין צבאי לא יהיה זכאי לגמלה. זהו שיקול מרכזי לכל איש קבע השוקל את הבחירה.
סעיף 61 שולל קצבה בעד תקופת מאסר של שלושה חודשים או יותר, וסעיף 10(ב) מאפשר לרמטכ"ל, באישור שר הביטחון, לשלול גמלה ממי שפוטר בשל עבירה שיש עמה קלון והורשע בפסק דין חלוט. ההתמודדות עמן מפורטת במאמר על שלילת גמלה או הפחתתה.
מנגד, בית הדין דן במותב שיפוטי ולפי סדרי דין מלאים. ההכרעה נבחנת לפי הנסיבות, ובחינה מול עורכת דין או עורך דין המתמחים בדין הצבאי נעשית מראש.
שאלות ותשובות
מי רשאי לבחור להישפט בבית דין צבאי?
סעיף 149 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מקנה את הבחירה לחייל המובא בפני קצין שיפוט בכיר שלא לבקשתו. הוא נשאל אם ברצונו להישפט בפני אותו קצין, בפני מפקדו או בפני בית דין צבאי. סעיף 148, החל על קצין שיפוט זוטר, מאפשר בחירה בין קצין השיפוט לבין מפקדו.
מה קורה לתלונה אחרי שבוחרים בבית דין צבאי?
לפי סעיף 149 לחוק השיפוט הצבאי, התלונה מועברת לפרקליט צבאי. סעיף 251 קובע שאין להעמיד לדין בבית דין צבאי אלא לאחר בדיקה בידי קצין בודק או חקירה בידי שופט חוקר. הבחירה אינה מבטיחה שיוגש כתב אישום, והיא מוציאה את ההכרעה מידי קצין השיפוט.
האם פסק בדין משמעתי מונע העמדה לדין בבית דין צבאי?
סעיף 171(ב) לחוק השיפוט הצבאי קובע שפסק משמעתי אינו מעשה בית דין, והעמדה לדין בבית דין צבאי על מעשה שנדון בדמ"ש אפשרית רק בהוראת הפצ"ר בכתב. סעיף 172 קובע שהבאה לדין בבית דין מבטלת את הפסק המשמעתי. סעיף 171(א) חוסם את הכיוון ההפוך.
מה ההשלכות הכספיות של הרשעה בבית דין צבאי על איש קבע?
סעיף 19 לחוק שירות הקבע (גמלאות) קובע שגירוש מן הצבא בפסק דין של בית דין צבאי שולל את הזכאות לגמלה. סעיף 10(ב) מאפשר לרמטכ"ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הביטחון, לשלול גמלה ממי שפוטר בשל עבירה שיש עמה קלון והורשע בפסק דין חלוט.
קצין השיפוט לא שאל אותי אם אני רוצה להישפט בבית דין. מה עושים?
סעיף 149 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מחייב לשאול את החייל המובא בפני קצין שיפוט בכיר שלא לבקשתו. סעיף 159 מוסיף חובות דיוניות, ובהן הקראת התלונה ומתן הזדמנות להשמיע דברו לפני מתן הפסק. טענה על פגם כזה נטענת בערר, שהמועד להגשתו שלושה ימים לפי סעיף 163(א).
אני רס"ן ומואשם יחד עם קצין בדרגת סא"ל. באיזה בית דין יידון התיק?
סעיף 197(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע שכאשר מוגש כתב אישום אחד נגד נאשמים בדרגות שונות שחלקם בדרגת סגן אלוף ומעלה, כולם יידונו בפני בית דין צבאי מיוחד. סעיף 196 מפנה לבית דין צבאי מחוזי כל חייל שאינו קצין בדרגה זו, וסעיף 200 קובע את הרכב המותב.
בחרתי בבית דין צבאי והורשעתי. אפשר להגיע לבית המשפט העליון?
ערעור על פסק דין של בית דין צבאי מוגש תחילה לבית הדין הצבאי לערעורים לפי סעיף 210. סעיף 440ט לחוק השיפוט הצבאי מתיר ערעור לבית המשפט העליון ברשות בלבד, ורק בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש. סעיף 440ט(ג) קוצב שלושים ימים לבקשת הרשות וחמישה עשר ימים להגשת הערעור מיום שניתנה, וסעיף 440ט(ה) מחייב ייצוג בעורך דין בהליך זה.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
הדין המשמעתי בצה"ל: מה שאיש קבע חייב לדעת לפני שהוא נכנס לדיון
דין משמעתי בצה"ל לאיש קבע: סמכות קצין השיפוט לפי סעיף 136, זכות הטיעון לפי סעיף 159, סמכויות הענישה,…
הדין המשמעתיסמכויות הענישה של קצין שיפוט: מה מותר לו להטיל
קצין שיפוט סמכויות: מה רשאים להטיל קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר לפי סעיפים 152 ו-153 לחוק השיפוט…
הליך פלילי צבאיסנגור צבאי או עורך דין פרטי: איך בוחרים
סנגור צבאי מול עורך דין פרטי: מה קובע סעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי, מתי הבחירה מוגבלת במעצר, איך…
פנסיה וגמלאותשלילת גמלה או הפחתתה: מתי זה קורה ואיך מתגוננים
שלילת פנסיה לאיש קבע: כל עילות השלילה וההפחתה שבחוק שירות הקבע (גמלאות), ההשלכה על קצבת השאירים, ומסלולי הערעור…