סמכויות הענישה של קצין שיפוט: מה מותר לו להטיל
סמכויות הענישה של קצין שיפוט קבועות בסעיפים 152 ו-153 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. קצין שיפוט זוטר מוסמך להטיל אתראה, נזיפה, ריתוק או מחבוש עד שבעה ימים. קצין שיפוט בכיר מוסמך גם לנזיפה חמורה, לריתוק או למחבוש עד 35 ימים, ולהורדת דרגה אחת בלבד כשהדרגה אינה למעלה מרס"ר.
מה תוחם את סמכותו של קצין שיפוט?
קצין שיפוט הוא מפקד שהוסמך לדון חיילים בדין משמעתי. סעיף 136(א) לחוק השיפוט הצבאי מגביל את סמכותו לעבירות צבאיות שהעונש עליהן אינו עולה על שלוש שנות מאסר, ולחייל בדרגה למטה מרב אלוף. סעיף 139 מוסיף שקצין שיפוט ידון רק בחייל המשרת ביחידה שבפיקודו.
סעיף 136(ב) מרחיב את מעגל העבירות, ומשווה לעבירה צבאית גם עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
מה מותר לקצין שיפוט זוטר ומה לקצין שיפוט בכיר?
סעיף 152 לחוק השיפוט הצבאי מגדיר את סמכויות קצין השיפוט הזוטר, וסעיף 153 את סמכויות קצין השיפוט הבכיר. ההבדל ניכר גם במשך העונש וגם בסוגו: הזוטר מוגבל לשבעה ימי ריתוק או מחבוש, הבכיר עד 35 ימים, ורק הוא מוסמך לנזיפה חמורה ולהורדה בדרגה.
| אמצעי הענישה | קצין שיפוט זוטר (ס' 152) | קצין שיפוט בכיר (ס' 153) |
|---|---|---|
| אתראה ונזיפה | מוסמך | מוסמך |
| נזיפה חמורה | אינו מוסמך | מוסמך |
| ריתוק | עד 7 ימים | עד 35 ימים |
| מחבוש | עד 7 ימים | עד 35 ימים |
| קנס | שכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה | עד שני שיעורי שכר יסוד |
| הורדה בדרגה | אינו מוסמך | דרגה אחת, ורק אם הדרגה אינה למעלה מרס"ר |
שיעור הקנס המופחת לשישית שבסעיף 152 שמור לחייל בשירות חובה, ואינו חל על משרתי ומשרתות קבע.
עונשים נוספים ומגבלת ההתיישנות
לצד אלה, סעיף 154 מאפשר מחבוש חלף קנס, סעיף 155 פיצויים, וסעיף 156 מחבוש על תנאי. בבג"ץ 266/05 פילנט נ' אל"ם עפרוני נדונה חובת ההנמקה בעונשי מחבוש.
סעיף 170 מוסיף מגבלת זמן: לא יידון חייל בדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום העבירה, ופסק לא יבוצע בחלוף שלוש שנים מנתינתו. ההליך כולו מוצג במאמר על הדין המשמעתי בצה"ל.
מה קורה כשקצין השיפוט חורג מסמכותו
חריגה מגבולות הענישה או פגם בהליך הם עילות ערר מרכזיות. סעיף 163(א) קובע שלושה ימים להגשת ערר, וחמישה עשר ימים כשהדיון התקיים בהוראת פרקליט צבאי. המועדים ואופן ההגשה מפורטים במאמר על ערר על פסק בדין משמעתי.
סעיף 168 מחייב את הפצ"ר או פרקליט צבאי לבטל פסק כשאין אחריות, ומסמיך אותו לבטלו בחשש של ממש לעיוות דין. סעיף 167 מסמיך את הרמטכ"ל לבטל כל עונש משמעתי או להקל בו.
בעבירות של הטרדה מינית הסמכות מצומצמת: רשאי לשפוט רק קצין בדרגת אל"ם ומעלה שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת. מסלולי התלונה מפורטים במאמר על הטרדה מינית והתנכלות בשירות קבע. בחינת הזכות לבחור להישפט בבית דין צבאי נעשית מול סנגור צבאי או עורך דין הבקיא בדין הצבאי.
שאלות ותשובות
כמה ימי מחבוש רשאי קצין שיפוט להטיל?
קצין שיפוט זוטר מוסמך להטיל מחבוש עד שבעה ימים, לפי סעיף 152 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. קצין שיפוט בכיר מוסמך להטיל מחבוש עד 35 ימים, לפי סעיף 153. סעיף 156 מאפשר גם מחבוש על תנאי, וסעיף 154 מאפשר להטיל מחבוש חלף קנס.
האם קצין שיפוט יכול להוריד קצין או נגד בכיר בדרגה?
סעיף 153 לחוק השיפוט הצבאי מתיר לקצין שיפוט בכיר להוריד דרגה אחת, ורק אם הדרגה אינה למעלה מרס"ר. המשמעות למשרתי קבע היא שקצינים ונגדים בדרגות שמעל רס"ר אינם חשופים להורדה בדרגה בהליך המשמעתי. קצין שיפוט זוטר אינו מוסמך להורדה בדרגה כלל.
מה גובה הקנס שקצין שיפוט רשאי להטיל על איש קבע?
לפי סעיף 152 לחוק השיפוט הצבאי, קצין שיפוט זוטר מוסמך להטיל קנס בשווי שכר יסוד חודשי של טוראי בשירות חובה. לפי סעיף 153, קצין שיפוט בכיר מוסמך להטיל קנס עד שני שיעורי שכר יסוד. שיעור השישית שבסעיף 152 שמור לחייל בשירות חובה ואינו חל על משרתי קבע.
מי מוסמך לשפוט בדין משמעתי בעבירת הטרדה מינית?
בעבירות של הטרדה מינית רשאי לשפוט בדין משמעתי רק קצין בדרגת אל"ם ומעלה שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת. סעיף 136(ב) לחוק השיפוט הצבאי משווה עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, לעבירה צבאית לעניין הדין המשמעתי. מגבלה זו חלה גם על משרתי קבע.
אילו עבירות אינן נדונות בדין משמעתי כלל?
סעיף 136(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מסייג את סמכות קצין השיפוט לעבירות צבאיות שעונשן אינו עולה על שלוש שנות מאסר, ולחייל בדרגה למטה מרב אלוף. סעיף 143(ג) קובע שקצין שיפוט בכיר שמצא כי התלונה אינה לדין משמעתי ימנה קצין בודק ויעביר את החומר לפרקליט צבאי, או יעבירו לשוטר צבאי מוסמך.
האם אפשר לשפוט משרת קבע בדין משמעתי על עבירת תעבורה?
סעיף 136(ב) לחוק השיפוט הצבאי משווה לעבירה צבאית, לעניין הדין המשמעתי, תקנות תעבורה שקבע שר הביטחון, וכן עבירות לפי חוקי צער בעלי חיים, לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016, ולפי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 24 לחוק שירות המילואים.
ריתוק ומחבוש נראים דומים. מה ההבדל ביניהם?
סעיפים 152 ו-153 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מונים אותם כשני אמצעי ענישה נפרדים, בתקרות זהות של שבעה ימים אצל קצין שיפוט זוטר ושל 35 ימים אצל קצין שיפוט בכיר. ההבדל ניכר בהמשך ההליך: פקודת הדין המשמעתי מחייבת לדון בערר בתוך שלושה ימים כשהפסק כולל מחבוש בפועל, ובתוך שבעה ימים כשהוא כולל ריתוק.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
הדין המשמעתי בצה"ל: מה שאיש קבע חייב לדעת לפני שהוא נכנס לדיון
דין משמעתי בצה"ל לאיש קבע: סמכות קצין השיפוט לפי סעיף 136, זכות הטיעון לפי סעיף 159, סמכויות הענישה,…
הדין המשמעתיערר על פסק בדין משמעתי: שלושה ימים בלבד
ערר על דין משמעתי מוגש בתוך שלושה ימים לפי סעיף 163 לחוק השיפוט הצבאי. מדריך למשרתי קבע: המועדים,…
הדין המשמעתיהזכות לבחור להישפט בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי
לבחור להישפט בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי: מתי קמה הזכות לפי סעיף 149 לחוק השיפוט הצבאי, מה…
נשים בשירות קבעהטרדה מינית והתנכלות בשירות קבע: שלושת מסלולי התלונה
הטרדה מינית בצה"ל: מה מגדירה פ"מ 33.0145, מהם המסלול הפלילי, האזרחי והפיקודי, מהי התנכלות ואילו זכויות עומדות לנפגע…