ערר על פסק בדין משמעתי: שלושה ימים בלבד
ערר על דין משמעתי מוגש בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק, לפי סעיף 163(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. כאשר הדיון התקיים בהוראת פרקליט צבאי, המועד מתארך לחמישה עשר ימים. הערר מוגש בכתב ומנומק, והדיון בו נקבע לפי פקודת הדין המשמעתי בתוך 14 ימים, ובפסק הכולל מחבוש בפועל בתוך שלושה ימים.
מי רשאי להגיש ערר, ומה המועד המדויק?
סעיף 163(א) לחוק השיפוט הצבאי מקנה זכות ערר למי שנשפט בדין משמעתי, בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק. סעיף 163(א1) מחייב את קצין השיפוט ליידע את הנאשם בזכות הערר ובמועד להגשתו. סעיף 163(ג) מתיר לדון בערר שהוגש באיחור מטעמים מוצדקים.
זכות הערר אינה חד צדדית. סעיף 163(ב1) קובע שכאשר החייל זוכה בדיון שהתקיים בהוראת פרקליט צבאי, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי לערור על הזיכוי בתוך חמישה עשר ימים. משרתי קבע שנשפטו בעקבות הוראת פרקליט נדרשים להביא זאת בחשבון גם לאחר זיכוי.
איך מגישים את הערר ומתי הוא חייב להידון
פקודת הדין המשמעתי קובעת שהערר מוגש בכתב ומנומק על גבי טופס, וקוצבת את המועד לקיום הדיון עצמו לפי סוג העונש שנכלל בפסק.
| רכיב הפסק | המועד לקיום הדיון בערר |
|---|---|
| מחבוש בפועל | עד 3 ימים מההגשה |
| ריתוק | עד 7 ימים מההגשה |
| כל פסק אחר | עד 14 ימים מההגשה |
ערר שלא נדון במועד מביא לביטול הפסק, אלא אם אושרה דחיית הדיון מטעמים מיוחדים. מי שנשפט בפני הרמטכ"ל אינו מגיש ערר אלא בקשה לעיון חוזר, בתוך שלושה ימים. תמונת ההליך המשמעתי כולו, מהזימון ועד הפסק, מוצגת במאמר על הדין המשמעתי בצה"ל ומה שאיש קבע צריך לדעת.
מה מוסמך הדן בערר להחליט?
סעיף 165 לחוק השיפוט הצבאי מסמיך את הדן בערר לדחות אותו, לזכות את הנאשם, להקל בעונש וגם להחמיר בו. החמרה אפשרית רק לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו. משמעות הדבר היא שהגשת ערר נושאת סיכון, ויש לשקול אותו מראש.
עילות הערר נבנות בדרך כלל סביב פגמים בהליך לפי סעיף 159 לחוק וחריגה מגבולות הענישה שבסעיפים 152 ו-153, המפורטים במאמר על סמכויות הענישה של קצין שיפוט. בבג"ץ 266/05 פילנט נ' אל"ם עפרוני נדונה חובת ההנמקה בעונשי מחבוש.
מסלולי ביטול ופיקוח שאינם ערר
לצד הערר פועלים מסלולי פיקוח נוספים. סעיף 168 לחוק מחייב את הפצ"ר או פרקליט צבאי לבטל פסק כשאין אחריות, ומסמיך את הפצ"ר לבטלו כשקיים חשש של ממש לעיוות דין. סעיף 168(ז1) מאפשר עיכוב ביצוע לפצ"ר עד שבעה ימים ולפרקליט צבאי עד ארבעה ימים. סעיף 167 מסמיך את הרמטכ"ל לבטל כל עונש משמעתי או להקל בו.
מסלולים אלה אינם מחליפים את הערר ואינם עוצרים את מניין הימים. גם פנייה לנציב קבילות החיילים אינה מאריכה מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות, לפי סעיף 555(א)(2) לחוק. סמכויותיו ומגבלותיו של הנציב מפורטות במאמר על נציב קבילות החיילים ומה שבסמכותו. הבחירה להישפט בבית דין צבאי מוכרעת בשלב מוקדם יותר, כמוסבר במאמר על הזכות לבחור להישפט בבית דין צבאי.
פנייה לעו"ד המתמחה בדין הצבאי מאפשרת לבחון את עילות הערר במועד.
שאלות ותשובות
מתי מתחיל לרוץ המועד להגשת ערר על דמ"ש בצהל?
סעיף 163(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע שלושה ימים להגשת הערר. כאשר הדיון התקיים בהוראת פרקליט צבאי, המועד הוא חמישה עשר ימים. סעיף 163(א1) מחייב את קצין השיפוט ליידע את הנאשם על זכות הערר ועל המועד, כך שהיעדר יידוע הוא נתון שיש להעלות בערר עצמו.
מה קורה אם הערר הוגש באיחור?
סעיף 163(ג) לחוק השיפוט הצבאי מתיר לדון בערר שהוגש באיחור מטעמים מוצדקים. אין בכך ערובה לקבלת הבקשה, והנטל להצביע על הטעם המוצדק מוטל על מגיש הערר. פנייה מקבילה לנציב קבילות החיילים אינה מאריכה את המועד להגשת הערר, לפי סעיף 555(א)(2) לחוק.
האם הדן בערר יכול להחמיר בעונש?
כן. סעיף 165 לחוק השיפוט הצבאי מסמיך את הדן בערר לדחות את הערר, לזכות את הנאשם, להקל בעונש או להחמיר בו. החמרה אפשרית רק לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו. זהו שיקול מרכזי בהחלטה אם להגיש ערר, והוא נבחן לפי נסיבות התיק.
מה קורה כשהערר אינו נדון במועד שנקבע?
פקודת הדין המשמעתי קובעת שערר שלא נדון במועד מביא לביטול הפסק, אלא אם אושרה דחיית הדיון מטעמים מיוחדים. המועדים הם עד 14 ימים מההגשה, עד שלושה ימים כשהפסק כולל מחבוש בפועל, ועד שבעה ימים כשהוא כולל ריתוק. מעקב אחר המועד הזה הוא חלק מניהול ההליך.
הגשתי ערר על מחבוש. אני עדיין נדרש לרצות אותו?
ההוראות שנבדקו אינן קובעות עיכוב ביצוע אוטומטי בעקבות הגשת ערר. סעיף 168(ז1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מסמיך את הפצ"ר לעכב ביצוע עד שבעה ימים ופרקליט צבאי עד ארבעה ימים. לצד זאת קוצבת פקודת הדין המשמעתי את הדיון בערר לשלושה ימים כשהפסק כולל מחבוש בפועל. שני המסלולים נפרדים זה מזה, וכל אחד מהם נשען על גורם מוסמך אחר.
אפשר להגיש את הערר לפרקליטות הצבאית?
בבג"ץ 9003/05 ברגר נ' סגן הפצ"ר נקבע שסגן הפצ"ר אינו ערכאת ערעור. הערר לפי סעיף 163(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מוגש בהליך שבפקודת הדין המשמעתי, ואילו סעיף 168 מקים מסלול פיקוח נפרד שבו הפצ"ר או פרקליט צבאי מבטלים פסק כשאין אחריות. פנייה לגורם הלא נכון עלולה להחמיץ את המועד.
התלונה נגדי הוגשה בהוראת פרקליט צבאי. מה שונה בהליך?
פקודת הדין המשמעתי קובעת שבמקרה כזה מעדכן קצין השיפוט בדבר הזכות להגיש חוות דעת, לרבות של סנגור צבאי או עורך דין. סעיף 163(א) לחוק השיפוט הצבאי מאריך את מועד הערר לחמישה עשר ימים, וסעיף 163(ב1) מאפשר לפצ"ר לערור על זיכוי בתוך חמישה עשר ימים.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
הדין המשמעתי בצה"ל: מה שאיש קבע חייב לדעת לפני שהוא נכנס לדיון
דין משמעתי בצה"ל לאיש קבע: סמכות קצין השיפוט לפי סעיף 136, זכות הטיעון לפי סעיף 159, סמכויות הענישה,…
הדין המשמעתיסמכויות הענישה של קצין שיפוט: מה מותר לו להטיל
קצין שיפוט סמכויות: מה רשאים להטיל קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר לפי סעיפים 152 ו-153 לחוק השיפוט…
הדין המשמעתיהזכות לבחור להישפט בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי
לבחור להישפט בבית דין צבאי במקום בדין משמעתי: מתי קמה הזכות לפי סעיף 149 לחוק השיפוט הצבאי, מה…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתנציב קבילות החיילים: מה בסמכותו, ומה הוא לא יכול לעשות
נציב קבילות החיילים לפי חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי: מי רשאי לקבול, מה נושא לקבילה, מה מחוץ לסמכות,…