נציב קבילות החיילים: מה בסמכותו, ומה הוא לא יכול לעשות
נציב קבילות החיילים פועל לפי חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. הנציבות היא יחידה במשרד הביטחון שהוקמה ב-1 בנובמבר 1972, והנציב הוא אזרח הממונה בידי שר הביטחון לכהונה אחת בת שבע שנים. הקבילה בוחנת פגיעה בסדרי השירות ובתנאיו, אך אינה מאריכה שום מועד להגשת ערר או עתירה.
מיהו הנציב ומה מעמדו
סעיף 543 קובע כי הנציב ממונה בידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוץ והביטחון, לכהונה אחת בת שבע שנים. סעיף 558 מעגן את אי-תלותו.
בבירור הקבילה אין הנציב קשור לסדרי דין ולדיני ראיות (סעיף 551), אך עליו להביאה לידיעת הנקבל ומפקדו ולתת הזדמנות נאותה להשיב. נמצאה הקבילה מוצדקת, נמסרת הודעה מנומקת, והקצין הנוגע בדבר מדווח על הצעדים שננקטו בתוך חודשיים (סעיף 553(ב)).
מי רשאי לקבול ואיך מגישים?
סעיף 544 מונה את הנפגע עצמו בזמן היותו חייל או מיועד לשירות ביטחון, וכן בן משפחה: בן או בת מגיל 16, אח או אחות מגיל 16, הורה ובן או בת זוג. באין אלה, רשאי לקבול מי שהחייל ביקש ממנו. הקבילה מוגשת בכתב וחתומה, במישרין לנציב.
סעיף 545 מחייב לציין שם, דואר צבאי, מספר אישי ודרגה.
מה יכול לשמש נושא לקבילה?
סעיף 547 מציב שלושה תנאים מצטברים: המעשה פוגע במישרין בחייל או מונע ממנו טובת הנאה; הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת; והוא נעשה בניגוד לחיקוק או לפקודות, או ללא סמכות, או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו נוקשות יתרה או אי-צדק בולט.
מה מחוץ לסמכות הנציב
| הנושא | ההוראה |
|---|---|
| הקלה בעונש לפי ס' 442; החלטת הרמטכ"ל לפי ס' 167 או 167א; החלטת הוועדה לעיון בעונש | אין לברר, ס' 548 |
| פעולה שיפוטית; עניין תלוי ועומד בבית דין, לפני שופט חוקר או קצין שיפוט, או שהוכרע לגופו; מעשה שהוגשה עליו תלונה לפי ס' 225 או שמונה בגינו קצין בודק או שופט חוקר | אין לברר, ס' 548 |
| עניין שניתן היה להגיש בו השגה, ערר או ערעור; קבילה לאחר שנה מהמעשה או לאחר 180 ימים מסיום השירות | טעונים סיבה מיוחדת, ס' 549 |
| ממצאים ונימוקים בקבילה על מינוי לתפקיד, העלאה בדרגה או פיטורים מהשירות | הנציב פטור מלהודיע, ס' 554(ג) |
שתי השורות האחרונות נוגעות לליבת ענייניהם של אנשי הקבע.
מה הקבילה אינה מסדירה
סעיף 555(א)(2) קובע שהגשת קבילה או בירורה אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות הצבא. פנייה לנקח"ל אינה מאריכה את 60 הימים להגשת ערר לפי סעיף 7(א) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, ואת 45 הימים להגשת עתירה מינהלית נגד החלטת צה"ל. פירוט המועדים: 60 הימים להגשת ערר.
לצד זאת, סעיף 9 לחוק התש"ע-2010 מאפשר לוועדת הערר להעביר עניין לבירור לפני גורם פיקודי או מקצועי, ואז לא יחול עליו סעיף 548(1) לחוק השיפוט הצבאי. שני המסלולים יכולים לפעול במקביל, וסדר הפעולות נבחן לפי נסיבות המקרה, לעיתים בליווי עורך דין המתמחה בדין הצבאי. ראו גם מדריך ועדת הערר לאנשי קבע ובחירת הערכאה הנכונה.
שאלות ותשובות
מה יכול לשמש נושא לקבילה?
סעיף 547 מציב שלושה תנאים מצטברים: המעשה פוגע במישרין בחייל או מונע ממנו טובת הנאה; הוא נוגע לסדרי השירות, לתנאי השירות או למשמעת; והוא נעשה בניגוד לחיקוק או לפקודות, או ללא סמכות, או בניגוד למינהל תקין, או שיש בו נוקשות יתרה או אי-צדק בולט.
האם הקבילה עוצרת את המועד להגשת ערר?
לא. סעיף 555(א)(2) קובע שהגשת קבילה או בירורה אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות הצבא. הקבילה יכולה להתנהל במקביל, אך היא אינה מאריכה את 60 הימים לערר לוועדת הערר ואת 45 הימים לעתירה מינהלית.
האם הנציב חייב לנמק את החלטתו בעניין פיטורים מהקבע?
לא בהכרח. סעיף 554(ג) פוטר את הנציב מלהודיע את ממצאיו ואת נימוקיו כאשר הקבילה עוסקת במינוי לתפקיד, בהעלאה בדרגה או בפיטורים מהשירות. שלושת אלה הם בדיוק העניינים המרכזיים של משרתי קבע, ולכן ראוי לשקול מראש גם את המסלול המשפטי המקביל, בערר או בעתירה.
אפשר לתקוף בבית משפט את החלטת הנציב?
סעיף 555(ב) קובע כי "שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב הקבילות בעניין קבילה". התקיפה מופנית אפוא להחלטה המקורית של הגורם הצבאי, במסלול הערר או העתירה, ולא לתשובת הנציבות. המועדים באותם מסלולים ממשיכים לרוץ בכל מקרה.
איך מגישים קבילה כשאיש הקבע עצור או כלוא?
סעיף 545 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע כי קבילה של עצור או אסיר תימסר במעטפה סגורה למפקד מתקן הכליאה, והוא מעבירה לנציב בלי לפותחה. יתר הדרישות זהות: הקבילה מוגשת בכתב וחתומה, במישרין לנציב, ובציון שם, דואר צבאי, מספר אישי ודרגה. ההסדר נועד למנוע חשיפה של תוכן הקבילה במתקן הכליאה עצמו.
מה קורה אם מהקבילה עולה חשד לעבירה?
סעיף 553(ד) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע כי מצא הנציב בבירור הקבילה חשד לעבירה, יודיע על כך לפרקליט הצבאי הראשי. קבילה המתארת מעשה פלילי עשויה אפוא להוליד בירור בערוץ נפרד. לצד זאת סעיף 548 מוציא מסמכות הנציב מעשה שכבר מונה בגינו קצין בודק או שופט חוקר.
ההחלטה התקבלה בסמכות אבל תוצאתה קשה. יש מקום לקבילה?
סעיף 547 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מונה לצד פעולה בניגוד לחיקוק, לפקודות או למינהל תקין גם מעשה שיש בו נוקשות יתרה או אי-צדק בולט. הבחינה אינה מסתכמת אפוא בשאלת החוקיות. עם זאת הקבילה מכוונת למעשה הפוגע במישרין בחייל, ולא לפקודה כשלעצמה, והתוצאה נבחנת לפי נסיבות המקרה.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
משפחה: שאירים וגירושין
זכויות שאירים של אנשי קבע וגמלאי צה"ל לפי חוק הגמלאות, הקצבאות בפטירה בשירות ובפטירת גמלאי, וחלוקת הפנסיה הצבאית…
נשים בשירות קבענשים בשירות קבע
זכויות נשים בקבע: ההגנה מפני שחרור בהיריון ובחופשת לידה לפי חוק שירות הקבע (חיילות בשירות קבע), ושלושת מסלולי…
כניסה לקבע, חוזים והיום שאחריכניסה לקבע, חוזים והיום שאחרי
מה חשוב לבדוק בחוזה קבע לפני החתימה, ההבחנה בין קבע ראשוני לקבע מובהק, מעמדו המשפטי של איש קבע,…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתעתירה מינהלית נגד החלטת צה"ל בעניין איש קבע
עתירה מינהלית נגד צה"ל בעניין איש קבע: אילו החלטות נכנסות לפרט 36, 45 הימים ודרישת היעדר השיהוי, הסמכות…