עתירה מינהלית נגד החלטת צה"ל בעניין איש קבע
עתירה מינהלית נגד צה"ל בעניין איש קבע מוגשת כאשר ההחלטה נמנית עם פרט 36 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. המועד הוא 45 ימים ובלא שיהוי, והסמכות מיוחדת לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו לפי סעיף 14(א) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010. קבילה לנציב קבילות החיילים אינה מאריכה את המועד.
אילו החלטות נתקפות בעתירה מינהלית?
ארבע הקבוצות שמונה פרט 36(א) מפורטות בטבלה שלהלן, כל אחת עם מספרה. החלטת ממשלה והחלטת שר הוחרגו מהפרט, והמועד להגשה הוא 45 ימים.
| ההחלטה | המקור בפרט 36 |
|---|---|
| סיום שירות קבע בשל התנהגות החורגת מאמות המידה, או בשל הרשעה | 36(א)(1) |
| הדחה או השעיה | 36(א)(2) |
| אי-קידום בדרגה | 36(א)(3) |
| אי-מינוי לתפקיד או הפסקת מינוי | 36(א)(4) |
| היתר שר הביטחון לשחרור בתקופת ההגנה על היריון ולידה | 36(ב) |
פרט 36(ב) מוסיף את החלטת שר הביטחון בעניין היתר לשחרור לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010. יתר עילות סיום שירות הקבע, וכן ענייני שכר וזכויות נלוות, נדונים בוועדת הערר לפי סעיף 4 לחוק התש"ע-2010. ההבחנה מפורטת במדריך לבחירת הערכאה.
כמה זמן יש להגיש עתירה מינהלית?
המועד הוא 45 ימים לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, ולצדו דרישה עצמאית להגיש בלא שיהוי. שתי הדרישות מצטברות. המשמעות המעשית: איסוף המסמכים וגיבוש הטענות נעשים במקביל, ולא זה אחר זה.
פנייה לנציב קבילות החיילים אינה מאריכה את המועד, כאמור בסעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. הרחבה: סמכויות נציב קבילות החיילים.
התשתית העובדתית והטענות המינהליות
חלק ניכר מהחומר שבפני בית המשפט נוצר לפני ההחלטה. זכות הטיעון נגזרת מכללי המשפט המינהלי ומהפקודות עצמן, המחייבות ראיון שימוע. בעניין השעיה קובעת פ"מ 03.0226 כי "חייל יושעה רק לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו". הפקודה מבחינה בין השעיה לאלתר של עד 14 ימים, השעיה זמנית של עד 60 ימים הניתנת להארכה עד שנה, הדחה כתגובה על מעשה, והעברה מתפקיד מטעמי אי-התאמה. ראו ההבדלים בין השעיה, הדחה והעברה מתפקיד.
ערעור על פסק הדין, וההבחנה מערעור על ועדת הערר
על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית ניתן לערער בזכות לבית המשפט העליון, לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. המועד להגשת ערעור בזכות הוא 60 ימים, לפי תקנה 33(א) לתקנות סדרי הדין.
מסלול זה שונה מערעור על החלטת ועדת הערר. שם ההליך הוא ערעור מינהלי בתוך 60 ימים, לפי תקנה 23(ב) לתקנות סדרי הדין, וערעור על "החלטה אחרת" של הוועדה טעון רשות לפי סעיף 13(ב) לחוק התש"ע-2010. פירוט: מדריך ועדת הערר לאנשי קבע.
מה שנותר לבג"ץ
בג"ץ רלוונטי בעיקר להחלטת ממשלה ולהחלטת שר שהוחרגו מפרט 36(א), לתקיפת חוקתיות של חקיקה או לתקיפת פקודות הצבא כשלעצמן, ולעניינים שאינם בפרט 36 ואינם בסמכות ועדת הערר.
שאלות ותשובות
אילו החלטות של צה"ל נתקפות בעתירה מינהלית?
פרט 36(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, מונה סיום שירות קבע בשל התנהגות החורגת מאמות המידה או בשל הרשעה; הדחה או השעיה; אי-קידום בדרגה; ואי-מינוי לתפקיד או הפסקת מינוי. החלטת ממשלה והחלטת שר הוחרגו מהפרט, והמועד להגשה הוא 45 ימים.
כמה זמן יש להגיש עתירה מינהלית?
45 ימים, לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. לצד המועד הקצוב עומדת דרישה עצמאית להגיש בלא שיהוי. שתי הדרישות מצטברות, ולכן המתנה ממושכת בתוך 45 הימים עלולה לעורר טענת שיהוי מצד המשיבים. ההיערכות מתחילה מיד עם קבלת ההחלטה.
האם אפשר לעתור נגד החלטת צהל אחרי השחרור מהקבע?
סעיף 2 לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, מגדיר "חייל בשירות קבע" ככולל מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים. גם לאחר השחרור נשמרים המסלולים לפי אותה הגדרה. עם זאת המועדים ממשיכים לרוץ, ודרישת היעדר השיהוי חלה במלואה. המועד להגשת עתירה מינהלית הוא 45 ימים.
האם קבילה לנציב מאריכה את 45 הימים?
לא. סעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע שהגשת קבילה או בירורה אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות הצבא. סעיף 555(ב) מוסיף שבית משפט לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של הנציב בעניין קבילה. התקיפה מופנית להחלטת הגורם הצבאי עצמו.
אפשר להגיש את העתירה בבית המשפט המינהלי הקרוב למקום המגורים?
סעיף 14(א) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, מייחד את הסמכות בעניינים אלה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, בלא תלות במקום המגורים או במקום השירות. אותו ייחוד חל גם על ערעור על החלטת ועדת הערר. הגשה במחוז אחר עלולה לעכב את הבירור בעוד המועד של 45 הימים ממשיך לרוץ.
אפשר להסתמך בעתירה על ממצאי תחקיר צבאי?
סעיף 539א(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קובע כי חומר תחקיר לא יתקבל כראיה, כי הוא חסוי בפני כל אדם וכי אין מוסרים אותו לגוף חוקר. סעיף 539א(ג) מוסיף שפרסום שמו של חייל המעורב באירוע המתברר בתחקיר הוא עבירה שעונשה שישה חודשי מאסר. התשתית לעתירה נבנית ממסמכים אחרים.
העבירו אותי מתפקיד בלי שמדובר בהדחה. זו החלטה שנתקפת בעתירה?
פרט 36(א)(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, מונה הדחה או השעיה. פ"מ 03.0226 מבחינה בין הדחה, שהיא העברה מתפקיד כתגובה על מעשה, לבין העברה מתפקיד מטעמי אי-התאמה מקצועית או אישית. הסיווג נבחן לפי מהות ההחלטה ולפי נימוקיה, ולא לפי הכינוי שניתן לה ביחידה. המועד לעתירה הוא 45 ימים ובלא שיהוי.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
משפחה: שאירים וגירושין
זכויות שאירים של אנשי קבע וגמלאי צה"ל לפי חוק הגמלאות, הקצבאות בפטירה בשירות ובפטירת גמלאי, וחלוקת הפנסיה הצבאית…
כניסה לקבע, חוזים והיום שאחריכניסה לקבע, חוזים והיום שאחרי
מה חשוב לבדוק בחוזה קבע לפני החתימה, ההבחנה בין קבע ראשוני לקבע מובהק, מעמדו המשפטי של איש קבע,…
השעיה, הדחה והעברה מתפקידהשעיה, הדחה והעברה מתפקיד: ההבדלים ומה שהם עושים לקריירה
השעיה משירות קבע, הדחה והעברה מתפקיד לפי פ"מ 03.0226: ההבדל בין שלושת הכלים, משכי ההשעיה, זכות הטיעון, המסלול…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתנציב קבילות החיילים: מה בסמכותו, ומה הוא לא יכול לעשות
נציב קבילות החיילים לפי חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי: מי רשאי לקבול, מה נושא לקבילה, מה מחוץ לסמכות,…