ייצוג משפטי לאנשי קבע ולמשפחותיהם
מרכז הידע לאנשי קבע דין צבאי ושירות קבע בדיקת מקרה

כניסה לקבע, חוזים והיום שאחרי

שירות הקבע נכרת בהתחייבות ולא במינוי, ולכן תנאי החוזה קובעים את היקף החובות ואת עלות היציאה. תנאי הקבלה וההארכה מוסדרים בפ"מ 31.0201, המבחינה בין שירות קבע קצר לשירות קבע ארוך. סעיף 2(3) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 מחריג חייל, ולכן דיני העבודה ובית הדין לעבודה אינם חלים על שירות קבע.

אשכול זה עוסק בנקודות הפתיחה והסיום של שירות הקבע. פ"מ 31.0201 קובעת את תנאי הסף לקבלה ולהארכה, ובהם אזרחות ישראלית, אישור ביטחוני, גיל, היעדר הרשעות בעבירות חמורות והיעדר חקירות מצ"ח פתוחות. משמעות התנאי האחרון מעשית: פתיחת תיק במצ"ח עשויה לחסום הארכת חוזה גם בהיעדר הרשעה. לצד אלה נבחנות ההתחייבויות הנובעות מקורס, ממקצוע או מעתודה אקדמית, שכל אחת מהן מוסיפה תקופת שירות משלה.

מעמד, ולכן ערכאה

מכיוון שאין יחסי עובד ומעסיק, סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 אינו מקים סמכות בעניינו של איש קבע. ואולם סעיף 3(א)(2) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מחייב שאחד מחברי ועדת הערר יהיה נציג ציבור בעל ידע ומומחיות ביחסי עבודה, וסעיף 1 לחוק מאזן בין המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע לבין זכויות החייל וצורכי הצבא. המשמעות המעשית היא שהטענות נבחנות באמות המידה של המשפט המינהלי.

נקודת הפתיחה היא הבדיקה של חוזה הקבע לפני החתימה, ולצדה ההבחנה בין קבע ראשוני לקבע מובהק, מעמדו המשפטי של איש קבע והמדריך למשתחרר מקבע.

5 מאמרים באשכול הזה