מעמדו המשפטי של איש קבע: למה דיני העבודה לא חלים
מעמדו של איש קבע נקבע בהתחייבות חוזית לצבא, ולא בכתב מינוי לשירות המדינה. ס' 2(3) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מחריג במפורש חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, וס' 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מתנה את סמכות בית הדין ביחסי עובד ומעסיק. מכאן שמסלולי ההשגה של אנשי קבע נפרדים משל עובדי מדינה.
האם איש קבע הוא עובד מדינה?
ס' 2 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, קובע את תחולת החוק ומחריג ממנה קבוצות. ס' 2(3) מחריג במפורש "חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי". שירות הקבע אינו מבוסס על כתב מינוי אלא על התחייבות חוזית, בהסדרת הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) ופ"מ 31.0201. הבחנה נוספת מצויה בס' 2(5), המחריג בנפרד אזרח עובד צה"ל.
לשתי ההחרגות יש משמעות פרשנית. אילו ראה המחוקק בחיילים ובאזרחים עובדי צה"ל קבוצה אחת, לא היה נדרש לשתי פסקאות נפרדות.
למה בית הדין לעבודה אינו הערכאה?
ס' 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מקנה לבית הדין האזורי סמכות בתובענות שבין עובד או חליפו למעסיק או חליפו, בעילה הנובעת מיחסי עבודה. הסמכות נגזרת מקיומם של יחסי עובד ומעסיק. משרתי קבע ומשרתות קבע אינם מתקשרים עם הצבא בקשר כזה, ולכן התנאי שבסעיף אינו מתקיים.
מן הבסיס החוזי נגזרות תוצאות מעשיות נוספות: אין יחסי עובד ומעסיק, אין התאגדות ואין ועד עובדים, וחלים איסורים על פעילות פוליטית ועל עבודה מחוץ לצבא.
מה נובע מכך בפועל
| סוגיה | עובד מדינה | משרת בשירות קבע |
|---|---|---|
| מקור הקשר | מינוי לפי חוק המינויים | התחייבות לשירות קבע |
| החרגה בחוק המינויים | אינה חלה | ס' 2(3) |
| ערכאה בסכסוך שכר | בית הדין לעבודה | ועדת הערר לפי חוק 2010, ס' 4(א)(1) |
| התאגדות וועד עובדים | קיימים | אינם קיימים |
איפה בכל זאת נוכחת שפת יחסי העבודה
המחוקק לא התעלם מן הדמיון התפקודי. ס' 3(א)(2) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, מחייב שאחד משלושת חברי ועדת הערר יהיה נציג ציבור בעל ידע ומומחיות ביחסי עבודה. ס' 1 לחוק, סעיף המטרה, מאזן בין המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע לבין זכויות החייל וצורכי הצבא. הרכב ועדת הערר וסמכויותיה בנוי סביב האיזון הזה.
דוגמה חדה נוספת מצויה בס' 295א(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995: לצורך פרק התגמולים לנפגעי כוחות הביטחון רואים את משרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד לפי ס' 75(1), ואת שירותו כעבודה, "אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה". המחוקק נזקק לפיקציה מפורשת דווקא משום שיחסי העבודה אינם קיימים.
מה עדיין לא הוכרע
לא אותר פסק דין המכריע במפורש בשאלת מעמדו של איש קבע כעובד מדינה, ולא אותרה פסיקה הקובעת את היעדר סמכותו של בית הדין לעבודה בעניינם של אנשי קבע. האמור כאן נשען על לשון החוקים בלבד. בסוגיות גבול, ובהן רציפות זכויות מול מעסיק אזרחי, נדרשת בדיקה פרטנית וליווי משפטי. מסלול הערר על שכר ותנאי שירות הוא בדרך כלל נקודת הפתיחה המעשית, ולצדו הבדיקות שלפני החתימה על חוזה קבע.
שאלות ותשובות
האם איש קבע נחשב עובד מדינה?
ס' 2(3) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מחריג במפורש מתחולת החוק "חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי". שירות הקבע נשען על התחייבות חוזית ולא על כתב מינוי. ס' 2(5) לאותו חוק מחריג בנפרד אזרח עובד צה"ל, ומכאן שהמחוקק ראה בשתי הקבוצות עניינים נפרדים.
אפשר לתבוע את צה"ל בבית הדין לעבודה?
ס' 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מקנה סמכות בתובענות שבין עובד למעסיק ובעילה הנובעת מיחסי עבודה. משרת קבע אינו מתקשר עם הצבא ביחסי עובד ומעסיק אלא בהתחייבות לשירות, ולכן העילה הנדרשת בסעיף אינה מתקיימת. הערכאה המתאימה נקבעת לפי חוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010.
לאן פונים בסכסוך על שכר בשירות קבע?
ס' 4(א)(1) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, מקנה זכות ערר לוועדת הערר בענייני שכר וזכויות נלוות לשכר, ובכלל זה זכאות לרכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרורין, ניכויים מהשכר ומימוש תכנית שירות. המועד להגשה הוא 60 ימים לפי ס' 7(א) לחוק.
האם יש פסיקה שקבעה את הדבר במפורש?
לא אותר פסק דין המכריע בשאלה. הניתוח שלעיל נשען על לשון ס' 2(3) לחוק שירות המדינה (מינויים) ועל לשון ס' 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה בלבד. מי שנתקל בשאלה בתיק קונקרטי, בפרט בסוגיית גבול כמו רציפות זכויות מול מעסיק אזרחי, נדרש לבדיקה פרטנית של הדין החל.
מה ההבדל בין איש קבע לבין אזרח עובד צה"ל?
ס' 2 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מחריג את שתי הקבוצות בפסקאות נפרדות: ס' 2(3) מחריג חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, וס' 2(5) מחריג אזרח עובד צה"ל. ועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, פועלת רק ביחס למי שנכנס להגדרה שבס' 2 לאותו חוק, כלומר מי שמשרת לפי התחייבות לשירות קבע.
הגשתי בטעות תביעה לבית הדין לעבודה. מה קורה למועד הערר?
החוק אינו קובע עצירת מועדים בשל פנייה לערכאה שאינה מוסמכת. ס' 7(א) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים), התש"ע-2010, קוצב 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו, וס' 7(ג) מתיר לוועדה להאריך את המועד ב-60 ימים נוספים לכל היותר, מנימוקים שיירשמו. הגשה לערכאה שגויה עלולה לצרוך את התקופה הזו.
אם אין יחסי עבודה, למה הפנסיה נגזרת מהסדר של עובדי המדינה?
ס' 67ד(א) לחוק שירות הקבע בצה"ל (גימלאות), התשמ"ה-1985, קובע כי בעד חייל חדש משולם מדי חודש תשלום מאוצר המדינה בשיעור השווה לשיעור שמשלמת המדינה בעד "עובד חדש" לפי ס' 107א לחוק שירות המדינה (גמלאות), התש"ל-1970. ההפניה נוגעת לשיעור ההפרשה בלבד, ואינה משנה את ההחרגה שבס' 2(3) לחוק המינויים.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
חוזה קבע: מה חשוב לבדוק לפני שחותמים
חוזה קבע אינו מינוי אלא התחייבות חוזית לשירות צבאי. מדריך מלא לתנאי הסף, לסיווג השירות, למסלול הפנסיה ולערכאות…
כניסה לקבע, חוזים והיום שאחריקבע ראשוני מול קבע מובהק
קבע ראשוני מול קבע מובהק: מה מקור ההבחנה בפ"מ 31.0201, במה היא נוגעת לוותק הנדרש לקצבת גישור, ובמה…
משפחה: שאירים וגירושיןמשפחה: שאירים וגירושין
זכויות שאירים של אנשי קבע וגמלאי צה"ל לפי חוק הגמלאות, הקצבאות בפטירה בשירות ובפטירת גמלאי, וחלוקת הפנסיה הצבאית…
מענקים, שכר ומיסויערר על שכר ותנאי שירות: הערכאה, המועד וההליך
ערר על שכר בצבא מוגש לוועדת הערר לפי סעיף 4(א)(1) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010: אילו רכיבים נכנסים,…