ערר על שכר ותנאי שירות: הערכאה, המועד וההליך
ערר על שכר בצבא מוגש לוועדת הערר הסטטוטורית לפי סעיף 4(א)(1) לחוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010. הסעיף מקנה זכות ערר בענייני שכר וזכויות נלוות, ובכללם רכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה ומענק שחרורין. המועד הוא 60 ימים מהמצאת ההחלטה.
מה אפשר לתקוף בערר על שכר ותנאי שירות?
הרשימה שבחוק רחבה מכפי שנהוג להניח. סעיף 4(א)(1) מונה ענייני שכר וזכויות נלוות לשכר, ובכלל זה זכאות לרכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרורין, ניכויים מהשכר ומימוש תכנית שירות. סעיף 4(ב) מוסיף החלטות בעניין קבלה לקבע, וסעיף 20 מבהיר שהחוק בא להוסיף ולא לגרוע.
רכיבים רבים בתלוש של איש קבע ושל אשת קבע מוסדרים בפקודות הצבא, ובכל זאת ההחלטה נתונה לביקורת חיצונית.
מדוע העניין אינו מגיע לבית הדין לעבודה
שאלה שחוזרת בפניות היא "אפשר לתבוע את צהל על רכיב שכר בבית הדין לעבודה". הסמכות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, נשענת על יחסי עובד ומעסיק, שאינם מתקיימים בשירות קבע. תחת זאת מחייב סעיף 3(א)(2) לחוק 2010 נציג ציבור בעל מומחיות ביחסי עבודה.
כמה זמן יש להגיש את הערר?
המועד קצר, ומנייתו תלויה בהודעה שצורפה להחלטה. סעיף 7(א) לחוק קובע 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו, וסעיף 7(ג) מסמיך את הוועדה להאריך ב-60 ימים לכל היותר, מנימוקים שיירשמו. סעיף 7(ב) קובע מועד נפרד להגשה חוזרת.
| ההליך | הערכאה | המועד |
|---|---|---|
| ערר על שכר וזכויות נלוות | ועדת הערר | 60 ימים; הארכה 60 |
| הגשה חוזרת אחרי גורם מברר | ועדת הערר | 60 ימים |
| ערעור על החלטה סופית | מינהלי בתל אביב-יפו | 60 ימים |
מי יושב בוועדה וכיצד מתנהל הדיון
סעיף 3(א) קובע כי שר המשפטים ממנה שלושה חברים: שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי כיושב ראש, נציג ציבור בעל מומחיות ביחסי עבודה, ונציג ציבור לפי הצעת שר הביטחון. סעיף 3(ב) שולל מינוי חייל.
הדיון מתנהל לפי סעיף 10 על יסוד תצהירים וראיות בכתב, וחקירת מצהיר נתונה לשיקול דעת הוועדה. תקנות סדרי הדין מחייבות המצאה למפקדת הפצ"ר ביום ההגשה, בשלושה העתקים. סעיף 9 מאפשר מחיקה על הסף, וסעיף 11 מסמיך אותה לאשר, לשנות, לבטל או להחזיר את העניין.
הגבול מול המסלולים האחרים
סעיף 4(א) מחריג עניין שניתן להגיש בו עתירה מינהלית או ערעור לפי חוק הגמלאות. מחלוקת על גובה הקצבה מתבררת מול הממונה על תשלום גימלאות ובערעור לפי סעיף 48, ומשם למחוזי בשאלה משפטית בלבד. ההבחנה מפורטת בסקירות ועדת הערר לאנשי קבע ומועדי הערר.
רכיבי הכסף שבמחלוקת מרוכזים בסקירות הכסף בסיום שירות הקבע ומענק השחרור. הגשה למסלול שגוי עלולה לשרוף את המועד, ולכן בדיקת הערכאה מול עורכת דין או עורך דין נעשית מוקדם.
שאלות ותשובות
אילו עניינים נכנסים לגדר שכר וזכויות נלוות?
סעיף 4(א)(1) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010, מונה ענייני שכר וזכויות נלוות לשכר, ובכלל זה זכאות לרכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרורין, ניכויים מהשכר ומימוש תכנית שירות. הרשימה חלה גם על רכיבים שמקורם בפקודות הצבא ולא בחקיקה ראשית.
כמה זמן יש להגיש ערר על שכר?
סעיף 7(א) לחוק קובע 60 ימים מהמצאת ההחלטה, ובלבד שצורפה לה הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. סעיף 7(ג) מסמיך את הוועדה להאריך את המועד ב-60 ימים נוספים לכל היותר, מנימוקים שיירשמו. אי-מסירת ההודעה משפיעה על תחילת מניין הימים.
האם מי שכבר השתחרר יכול להגיש ערר?
כן. סעיף 2 לחוק מגדיר חייל בשירות קבע כמי שמשרת לפי התחייבות לשירות קבע, לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים. ההגדרה הרחבה שומרת את זכות הערר גם לאחר השחרור, וזו נקודה מעשית למי שגילה פער בתחשיב רק לאחר סיום השירות.
מי יושב בוועדת הערר?
לפי סעיף 3(א) לחוק, שר המשפטים ממנה שלושה חברים: שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי כיושב ראש, נציג ציבור בעל מומחיות ביחסי עבודה שאינו עובד המדינה, ונציג ציבור נוסף. סעיף 3(ב) קובע כי לא ימונה חייל לוועדה.
מה עושים אם הערר נדחה?
סעיף 13(א) לחוק מאפשר ערעור על החלטה סופית של הוועדה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 60 ימים, ועל החלטה אחרת ניתן לערער ברשות לפי סעיף 13(ב). סעיף 14 מייחד את הסמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, ולא לכל בית משפט מינהלי אחר.
הדיון בוועדת הערר מתקיים בתוך בסיס צבאי?
לא. סעיף 6(ב) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010, קובע כי מקום מושב הוועדה לא ייקבע במיתקן צבאי, וסעיף 3(ב) שולל מינוי חייל כחבר בה. סעיף 5 מחיל על הדיון את חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, למעט הסעיפים המוחרגים שם. שלושת הכללים מבססים ביקורת חיצונית על ההחלטה בענייני שכר.
המצהיר מטעם הצבא לא התייצב לחקירה. מה נפקות הדבר?
סעיף 10 לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010, קובע כי הדיון מתנהל על יסוד תצהירים וראיות בכתב, וכי מצהיר שלא התייצב לחקירה, תצהירו לא ישמש ראיה אלא ברשות הוועדה ומטעמים מיוחדים. בקשה מוקדמת לחקור את המצהיר עשויה אפוא להשפיע על הבסיס הראייתי שעליו נשענת עמדת הצבא.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
משפחה: שאירים וגירושין
זכויות שאירים של אנשי קבע וגמלאי צה"ל לפי חוק הגמלאות, הקצבאות בפטירה בשירות ובפטירת גמלאי, וחלוקת הפנסיה הצבאית…
נשים בשירות קבענשים בשירות קבע
זכויות נשים בקבע: ההגנה מפני שחרור בהיריון ובחופשת לידה לפי חוק שירות הקבע (חיילות בשירות קבע), ושלושת מסלולי…
מענקים, שכר ומיסויהכסף שמגיע בסיום שירות הקבע: מפת התשלומים
מה מגיע למשתחרר מקבע: קצבת פרישה, מענק נוסף לפי סעיף 15, מענק שחרור, קצבת גישור ורכיבים נלווים. מפת…
מענקים, שכר ומיסוימענק שחרור משירות קבע
מענק שחרור מהצבא לפי סעיף 34 לחוק הגמלאות: מי זכאי ומי אינו זכאי, מדוע זכאות לקצבה שוללת את…