הטרדה מינית והתנכלות בשירות קבע: שלושת מסלולי התלונה
הטרדה מינית בצה"ל מוסדרת בשני מישורים: החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, ופ"מ 33.0145 "איסור פגיעה על רקע מיני". הפקודה מגדירה את המעשים האסורים, מטילה חובות על מפקדים, ומעמידה שלושה מסלולי תלונה נפרדים: פלילי, אזרחי ופיקודי. לצד אלה היא אוסרת התנכלות למי שהתלונן ומחייבת את האחראי למנוע פגיעה בו.
מה מגדירה פ"מ 33.0145 כפגיעה על רקע מיני?
הפקודה מונה כמה קבוצות של מעשים: סחיטה באיומים בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות או התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני שהובעה כלפיהן התנגדות, והתייחסויות משפילות למיניותו או לנטייתו המינית של אדם. במצבי יחסי מרות המעשה אסור גם בהיעדר הבעת התנגדות.
מהם שלושת מסלולי התלונה?
המסלולים נפרדים בגורם המטפל, בסדרי הדין ובתוצאה: מסלול פלילי, המתנהל מול המשטרה הצבאית החוקרת או מול פרקליט צבאי; מסלול אזרחי, של תביעה נגד המטריד או נגד צה"ל; ומסלול פיקודי, מול מפקד היחידה, רע"ן פרט או עובדת סוציאלית. אין ביניהם סדר מחייב, והם אינם מוציאים זה את זה.
| המסלול | הגורם המטפל | אופי ההליך |
|---|---|---|
| פלילי | המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) או פרקליט צבאי | חקירה, ובהמשך העמדה לדין בבית דין צבאי או דין משמעתי |
| אזרחי | בית משפט אזרחי | תביעה נגד המטריד או נגד צה"ל |
| פיקודי | מפקד היחידה, רע"ן פרט, עובדת סוציאלית | טיפול פיקודי וכלים מינהליים |
סעיף 143(ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מוסיף שקצין שיפוט בכיר שמצא כי תלונה אינה מתאימה לדין משמעתי ימנה קצין בודק ויעביר את החומר לפרקליט צבאי, או יעבירה לשוטר צבאי מוסמך. פירוט מופיע בסקירת זימון לחקירת מצ"ח.
מהי התנכלות, וכיצד היא נאסרת?
פ"מ 33.0145 מגדירה התנכלות כפגיעה שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה עליה, ומטילה על האחראי חובה למנוע פגיעה במתלונן. הבחנה זו חשובה מבחינה מעשית: פעולה פיקודית שננקטה בעקבות התלונה, ולא מטעם עצמאי, עשויה להיבחן כהתנכלות אסורה ולא כהחלטה מינהלית שגרתית.
מי מוסמך לדון, ואילו כלים מינהליים קיימים?
בעבירות הטרדה מינית מוסמך לדון בדין משמעתי רק קצין בדרגת אל"ם ומעלה שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת. זו חריגה מהכלל הרגיל בדבר סמכותם של קציני שיפוט, המפורט בסקירת הדין המשמעתי בצה"ל. במישור המינהלי מזכירה הפקודה הרחקה, שינוי שיבוץ, העברה מתפקיד, וכן התרת התחייבות בעקבות הרשעה. כלים אלה מופעלים לפי כללי המשפט המינהלי, ובכללם זכות הטיעון.
אילו זכויות עומדות לנפגע העבירה?
חלק ח'1 לחוק השיפוט הצבאי (סעיף 513א ואילך) מסדיר את זכויות נפגעי עבירה בהליך הצבאי, ובכללן הזכות להביע עמדה לעניין חנינה והקלה בעונש לפי סעיף 513כא. במקביל אפשר להגיש קבילה לנציב קבילות החיילים, בכפוף לסייגים שבסעיפים 548 ו-555(א)(2) לחוק. ראו נציב קבילות החיילים ואת הסקירה על זכויות נשים בשירות קבע. בכל המסלולים קיימת זכות לייצוג בידי עורכת דין או עורך דין.
שאלות ותשובות
האם אפשר להתלונן בצהל וגם להגיש תביעה אזרחית?
פ"מ 33.0145 מונה שלושה מסלולים נפרדים: פלילי, אזרחי ופיקודי. המסלולים אינם מוציאים זה את זה, ולכל אחד מהם גורם מטפל, סדרי דין ותוצאה משלו. הבחירה בין המסלולים, וההחלטה אם לנקוט יותר מאחד, נבחנות לפי נסיבות המקרה ולפי ההשלכות של כל מסלול על ההליכים האחרים.
מהי התנכלות לפי הפקודה?
פ"מ 33.0145 מגדירה התנכלות כפגיעה שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה עליה. הפקודה מטילה על האחראי חובה למנוע פגיעה במי שהתלונן על כך. משמעות הדבר שפעולה פיקודית שננקטה בעקבות התלונה, ולא מטעם עצמאי וענייני משלה, עשויה להיבחן כהתנכלות אסורה ולא כהחלטה מינהלית רגילה.
מי מוסמך לדון בעבירת הטרדה מינית בדין משמעתי?
רק קצין בדרגת אל"ם ומעלה שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת. זו מגבלת סמכות מיוחדת, החורגת מהכלל הרגיל בדבר סמכותם של קציני שיפוט בדין המשמעתי. החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מושווה לעבירה צבאית לעניין הדין המשמעתי לפי סעיף 136(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
אילו כלים מינהליים עומדים לרשות הצבא?
פ"מ 33.0145 מזכירה הרחקה, שינוי שיבוץ והעברה מתפקיד, וכן התרת התחייבות בעקבות הרשעה. כלים אלה נפרדים מההליך הפלילי, והם מופעלים לפי כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה זכות הטיעון. החלטה כזו עשויה להיות נתונה להשגה, לפי סוג ההחלטה ולפי העילה שבבסיסה.
האם פנייה לנציב קבילות החיילים עוצרת מועדים?
לא. סעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי קובע שהגשת קבילה או בירורה אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות. סעיף 548 מוסיף שהנציב לא יברר מעשה שהוא עבירה שהוגשה עליה תלונה לפי סעיף 225, או שמונה בגינה קצין בודק או שופט חוקר.
התלוננתי בפני המפקד. התלונה מגיעה בהכרח למצ"ח?
המסלול הפיקודי שבפ"מ 33.0145 מתנהל מול מפקד היחידה, רע"ן פרט או עובדת סוציאלית, והוא נפרד מהמסלול הפלילי ומהמסלול האזרחי. עם זאת, סעיף 143(ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מחייב קצין שיפוט בכיר שמצא כי התלונה אינה לדין משמעתי למנות קצין בודק ולהעביר את החומר לפרקליט צבאי.
שינו לי את השיבוץ אחרי שהגשתי תלונה. זו התנכלות?
שינוי שיבוץ מופיע בפ"מ 33.0145 גם ככלי מינהלי להרחקה בין הצדדים וגם כמעשה שעשוי להיבחן כהתנכלות, המוגדרת שם כפגיעה שמקורה בהטרדה המינית או בתלונה עליה. ההבחנה נעוצה בטעם שבבסיס ההחלטה ובזהות הצד שהורחק, ועל האחראי מוטלת חובה למנוע פגיעה במי שהתלונן.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
זכויות נשים בשירות קבע: הגנות, מסלולי השגה ומועדים
זכויות נשים בקבע: ההגנה מפני שחרור בהיריון, בלידה ובטיפולי פוריות, מסלולי התלונה על הטרדה מינית ומועדי הערר והעתירה…
הליך פלילי צבאיזימון לחקירת מצ"ח: מה עושים ביום הראשון
זימון לחקירת מצ"ח אינו כתב אישום. מה קובע חוק השיפוט הצבאי על נוסח האזהרה, על הזכות לסרב לדרישות…
הדין המשמעתיהדין המשמעתי בצה"ל: מה שאיש קבע חייב לדעת לפני שהוא נכנס לדיון
דין משמעתי בצה"ל לאיש קבע: סמכות קצין השיפוט לפי סעיף 136, זכות הטיעון לפי סעיף 159, סמכויות הענישה,…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתנציב קבילות החיילים: מה בסמכותו, ומה הוא לא יכול לעשות
נציב קבילות החיילים לפי חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי: מי רשאי לקבול, מה נושא לקבילה, מה מחוץ לסמכות,…