זכויות נשים בשירות קבע: הגנות, מסלולי השגה ומועדים

נשים בשירות קבע· זמן קריאה כ-4 דקות ·עודכן: 31 באוגוסט 2026

מה מוסיף חוק חיילות בשירות קבע על הדין הכללי?

החוק מגביל את כוחו של הצבא לסיים שירות קבע של חיילת בתקופות מוגדרות. סעיף 2(א) מתנה את השחרור מההתחייבות בהיתר שר הביטחון; סעיף 2(ב) אוסר על השר לתת היתר כאשר השחרור קשור להיריון, ללידה או להיעדרות; וסעיף 2(ג) מחייב מתן הזדמנות לשני הצדדים להשמיע את טענותיהם לפני ההחלטה.

הרובד הזה נוסף על המסגרת הכללית ואינו מחליף אותה. שירות קבע מבוסס על התחייבות ולא על מינוי, ואיש קבע אינו עובד מדינה: סעיף 2(3) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, מחריג במפורש "חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי". מכאן גם היעדר הסמכות של בית הדין לעבודה, הנשענת בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, על קיומם של יחסי עובד ומעסיק. ההגנות על משרתות קבע מקורן אפוא בחקיקה ייעודית ובפקודות הצבא.

המחוקק בכל זאת הכניס למערכת ידע מתחום יחסי העבודה: סעיף 3(א)(2) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010, מחייב שאחד משלושת חברי ועדת הערר יהיה נציג ציבור בעל ידע ומומחיות ביחסי עבודה, וסעיף 3(ב) אוסר למנות חייל לוועדה.

מהן תקופות ההגנה מפני שחרור מהקבע?

ההגנה בנויה משתי מערכות. הראשונה, לפי סעיף 2(א), חלה בהיריון, בחופשת לידה, בחופשה ללא תשלום שלאחריה ובמשך 60 ימים לאחר תום התקופות. השנייה, לפי סעיף 2א, חלה על ימי היעדרות לצורך טיפולי פוריות או הפריה ועל 150 ימים שאחריהם. בשתיהן השחרור טעון היתר של שר הביטחון.

להגנת טיפולי הפוריות שלוש מגבלות פנימיות: היא פוקעת בחלוף שנתיים מהיום הראשון להיעדרות (סעיף 2א(ב)); היא חלה לקראת שתי לידות לכל היותר (סעיף 2א(ג)); ומי שלא נעדרה מהשירות נדרשת למסור למפקד הודעה בתוך 7 ימים ממועד הודעת השחרור, ואישור רופא בתוך 14 ימים (סעיף 2א(ד)). פירוט מלא של החישוב מופיע בסקירת ההגנה על היריון, לידה וטיפולי פוריות בשירות קבע.

כיצד ניתן ההיתר, ומה אפשר לעשות נגדו?

היתר לשחרור ניתן בידי שר הביטחון בלבד, ורק לאחר שניתנה לשני הצדדים הזדמנות להשמיע טענות. סעיף 2(ב) קובע איסור מהותי: אין לתת היתר אם השחרור קשור להיריון, ללידה או להיעדרות. משמעות הדבר שהצבא נדרש להצביע על טעם עצמאי, שאינו נגזר מהמצב המוגן.

החלטת השר נתונה לביקורת שיפוטית בעתירה מינהלית, לפי פרט 36(ב) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. המועד להגשה הוא 45 ימים ובלא שיהוי, לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. פירוט ההליך מופיע בהסבר על עתירה מינהלית נגד החלטת צה"ל בעניין איש קבע.

לאן פונים כשההחלטה על הפסקת שירות כבר התקבלה?

הערכאה נקבעת לפי עילת הסיום, לא לפי זהות המשרתת. הפסקת שירות מטעמים ארגוניים, בשל היעדר אופק שירות או בשל תפקוד לקוי נדונה בוועדת הערר; פיטורים בשל התנהגות החורגת מאמות המידה או בשל הרשעה, וכן הדחה, השעיה, אי-קידום ואי-מינוי, נדונים בבית המשפט לעניינים מינהליים.

סעיף 7(ג) לחוק 2010 מאפשר הארכה של עד 60 ימים נוספים מנימוקים שיירשמו. פנייה לנציב קבילות החיילים אינה מאריכה את המועדים: סעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי קובע במפורש שהגשת קבילה או בירורה אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות. מבנה הוועדה וסמכויותיה מפורטים בסקירת ועדת הערר לחיילים בשירות קבע.

מהי המסגרת החלה על הטרדה מינית והתנכלות?

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מושווה לעבירה צבאית לעניין הדין המשמעתי לפי סעיף 136(ב) לחוק השיפוט הצבאי. פ"מ 33.0145, "איסור פגיעה על רקע מיני", מגדירה את המעשים האסורים: סחיטה באיומים בעלת אופי מיני, מעשים מגונים, הצעות או התייחסויות חוזרות שהובעה כלפיהן התנגדות, והתייחסויות משפילות למיניות או לנטייה מינית. במצבי יחסי מרות המעשה אסור גם ללא הבעת התנגדות.

הפקודה מונה שלושה מסלולי תלונה: פלילי, אזרחי ופיקודי, ומטילה על האחראי חובה למנוע פגיעה במתלונן. בעבירות הטרדה מינית מוסמך לדון בדין משמעתי רק קצין בדרגת אל"ם ומעלה שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת. הבדלי המסלולים והשלכותיהם מוסברים בסקירת שלושת מסלולי התלונה על הטרדה מינית בשירות קבע.

מה קורה לשכר ולגמלה?

החלטות בענייני שכר וזכויות נלוות, ובכללן זכאות לרכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרור וניכויים מהשכר, נתונות לערר לפי סעיף 4(א)(1) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010. תנאי הזכאות לקצבת פרישה קבועים בסעיף 10(א) לחוק שירות הקבע בצה"ל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, ונגזרים מתקופת השירות, מהדרגה ומהגיל. שיעור הקצבה לפי סעיף 14(א) הוא 2% לכל שנת שירות, בכפוף לתקרה של 70% מהמשכורת הקובעת ולרצפה של 20%. הרחבה בנושא מופיעה בסקירת תנאי הזכאות לקצבת פרישה לפי חוק הגמלאות.

בחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו קובעת התוספת לחוק שיעורי הפחתה שונים לפי מין בן הזוג לשעבר: 1.2% כשבן הזוג לשעבר גבר, ו-2.8% כשבת הזוג לשעבר אישה. ההפחתה מממנת את זכות בן או בת הזוג לשעבר לקצבת שאירים.

האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.