סנגור צבאי או עורך דין פרטי: איך בוחרים

סעיף 316(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 מונה שלוש: בקשה לסנגור צבאי, שאותה חייב הסנגור הצבאי הראשי למלא ולמנות סנגור; בחירת עורך דין שאושר לפי סעיף 318; ובחירת חייל שהסכים לייצג. סעיף 321 מאפשר גם לבית הדין למנות סנגור ביוזמתו.

כן. סעיף 316(ב) לחוק השיפוט הצבאי קובע שחייל העצור בשלב הבדיקה או החקירה לפי סעיף 251 ייוצג רק בידי סנגור צבאי או בידי עו"ד בעל אישור בלתי מסויג לפי סעיף 318. אישור מסויג אינו מספיק בשלב הזה, ולכן יש לברר את סוג האישור מראש.

סעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי מקים ועדה לאישור סנגורים בהרכב של שופט בית המשפט העליון כיושב ראש, שני עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין, מנכ"ל משרד המשפטים והפצ"ר. סעיף 318 מסמיך אותה לאשר, לתת אישור מסויג או לסרב, וכן לבטל או לסייג אישור לבקשת הרמטכ"ל.

סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי קובע שאישור מסויג אינו חל על משפט המתנהל בדלתיים סגורות לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה. המשמעות מעשית: בתיקים מסוימים עורכת דין או עורך דין בעלי אישור מסויג לא יוכלו לייצג, ויידרש סנגור צבאי או בעל אישור בלתי מסויג.

הסנגוריה הצבאית מעניקה ייעוץ בלא תשלום כבר בשלב החקירה במצ"ח ובמשטרה ומייצגת עד בג"ץ. היא מייעצת לקצינים בוועדות חקירה ובבדיקות של מבקר צה"ל ומבקר המדינה, ומייצגת גם בוועדה להתרת התחייבויות, בוועדה להקלה בעונש, בוועדת סמים, בוועדה להעברה לכלא אזרחי ובוועדת שכר.

סעיף 440ט(ה) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 קובע חובת ייצוג בעורך דין בערעור לבית המשפט העליון. הערעור הוא ברשות בלבד ובשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש לפי סעיף 440ט(ב), וסעיף 440ט(ג) קוצב 30 ימים לבקשת הרשות ו-15 ימים להגשת הערעור מיום מתן הרשות.

מדובר בהליך נפרד. הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) מונה הרשעה בין עילות ההתרה, מקנה זכות ייצוג בעורך דין בוועדה להתרת התחייבויות ומותירה את ההכרעה בידי ראש אכ"א. הסנגוריה הצבאית מייצגת גם בוועדה זו. סיום שירות קבע בשל הרשעה נמנה בפרט 36(א)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ונתקף בעתירה מינהלית.