שימוע לפני הפסקת שירות קבע: איך נערכים אליו
שימוע לפני פיטורים בצבא הוא ראיון שבו מוצגים לאיש הקבע ההליך המתנהל, העילה שבבסיסו והזכויות העומדות לו, לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים). חובת הטיעון נשענת גם על כללי המשפט המינהלי החלים על כל החלטה מינהלית. אחרי השימוע מתקיים דיון בוועדה להתרת התחייבות, שמסתיים בהמלצה לראש אכ"א, בעל הסמכות להחליט.
מה מקור החובה לקיים שימוע?
זכות הטיעון בשירות הקבע אינה נשענת על מקור אחד. היא נובעת מכללי המשפט המינהלי החלים על כל החלטה מינהלית, מהפקודות הקובעות במפורש ראיון שימוע, ובהקשרים מסוימים גם מהוראות חוק ישירות. ריבוי המקורות משמעו שפגם בשימוע עשוי להיטען ביותר ממישור משפטי אחד, ולא רק מכוח הפקודה.
| ההקשר | מקור החובה | תוכן החובה |
|---|---|---|
| התרת התחייבות ביוזמת הצבא | הפ"ע 3.0501 | ראיון שימוע שבו מוצגים ההליך, העילה והזכויות |
| שחרור אשת קבע בהיריון או לאחר לידה | ס' 2(ג) לחוק שירות הקבע (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010 | שימוע לשני הצדדים לפני מתן היתר שר הביטחון |
| השעיה, הדחה או העברה מתפקיד | פ"מ 03.0226 | חייל יושעה רק לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו |
| דין משמעתי | ס' 159 לחוק השיפוט הצבאי | הקראת התלונה, עיון בעדויות בכתב והזדמנות להשמיע דברו לפני מתן הפסק |
| כל החלטה מינהלית אחרת | כללי המשפט המינהלי | זכות טיעון לפני קבלת ההחלטה |
בדמ"ש קובעת פקודת הדין המשמעתי שכאשר התלונה הוגשה בהוראת פרקליט, קצין השיפוט מעדכן את החייל בדבר הזכות להגיש חוות דעת, לרבות של סנגור צבאי או של עורך דין. זכות הטיעון לפני השעיה או הדחה מפורטת בעמוד נפרד.
מהלך ראיון השימוע ומי מחליט אחריו
הפ"ע 3.0501 מתווה שלושה שלבים. תחילה זימון לראיון שימוע, ובו מוצגים ההליך, העילה והזכויות. אחריו דיון בוועדה להתרת התחייבות. בסופו מגישה הוועדה המלצה לראש אכ"א, שהוא בעל הסמכות להחליט. זכות הייצוג בידי עורכת דין או עורך דין עומדת לאורך ההליך, והסנגוריה הצבאית מייצגת אף היא בוועדה להתרת התחייבויות.
מכיוון שההחלטה מתקבלת בדרג נפרד מזה ששמע את הטענות, לתיעוד הכתוב יש משקל. מבנה ההליך מתואר במלואו בעמוד על הוועדה להתרת התחייבויות.
איך נערכים לשימוע
ההיערכות מתחילה בזיהוי מדויק של העילה שהוצגה. עילת היעדר אופק שירות, עילת התפקוד הלקוי והעילה הארגונית מעוגנות בפקודות שונות ומובילות לערכאות שונות. מפת העילות מוצגת במדריך על הפסקת שירות קבע ביוזמת הצבא.
לצד זאת נבחן המישור הראייתי: אילו מסמכים והערכות עומדים בבסיס העילה, והאם הוצגו בזמן אמת. תשובה מנומקת בכתב, המצורפת לתיק, משמרת את הטענות גם לשלב שלאחר ההחלטה.
מה המועדים לאחר ההחלטה?
ההחלטה פותחת מועדים קצרים. סיום בעילה פקודתית נתקף בערר לוועדת הערר בתוך 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד, לפי ס' 7(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010, עם אפשרות הארכה של עד 60 ימים נוספים לפי ס' 7(ג).
סיום בשל התנהגות החורגת מאמות המידה או בשל הרשעה נתקף בעתירה מינהלית בתוך 45 ימים ובלא שיהוי. סדרי הדין מפורטים בעמוד על ועדת הערר לחיילים בשירות קבע.
שאלות ותשובות
מה מקור החובה לערוך שימוע לפני הפסקת שירות קבע?
החובה נשענת על כמה מקורות במקביל: כללי המשפט המינהלי, הפקודות עצמן הקובעות ראיון שימוע, ס' 2(ג) לחוק שירות הקבע (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010 המחייב שימוע לשני הצדדים לפני מתן היתר השר, וס' 159 לחוק השיפוט הצבאי בהליך המשמעתי. ריבוי המקורות מרחיב את בסיס הטענות בהליך התקיפה.
מה מוצג לאיש הקבע בראיון השימוע?
לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים), בראיון השימוע מוצגים ההליך המתנהל, העילה שבבסיסו והזכויות העומדות לאיש הקבע. הצגה חלקית של העילה, או הצגתה בלשון כללית שאינה מאפשרת התייחסות עניינית, פוגעת בתכלית השימוע ועשויה לשמש בסיס לטענה בהליך התקיפה. העילה שהוצגה היא זו שנבחנת בהמשך ההליך.
האם מותר להגיע לשימוע עם עורך דין?
זכות הייצוג בידי עורך דין עומדת לאיש הקבע בהליך שלפני הוועדה להתרת התחייבות. הסנגוריה הצבאית מייצגת אף היא בוועדה להתרת התחייבויות, לצד ייצוג בוועדה להקלה בעונש, בוועדת סמים, בוועדה להעברה לכלא אזרחי ובוועדת שכר. ההליך מתנהל לפי הפקודות, ובמסגרתן נשמרת זכות הטיעון.
מי מחליט בסופו של דבר על הפסקת השירות?
לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים), הוועדה להתרת התחייבות מגישה המלצה, וראש אכ"א הוא בעל הסמכות להחליט. משמעות הדבר שהשימוע והדיון בוועדה מזינים המלצה בלבד, וההחלטה המחייבת מתקבלת בדרג נפרד. תקיפת ההחלטה נעשית לאחר קבלתה ולפי העילה שבבסיסה. המועד נמנה מהמצאת ההחלטה לאיש הקבע.
זומנתי לשימוע ובמקביל מתנהלת חקירת מצ"ח. מה צריך לקחת בחשבון?
מדובר בשני הליכים נפרדים. ס' 267(א) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 קובע את נוסח האזהרה בחקירה, ולפיו הנחקר אינו חייב לומר דבר וכל שיאמר יירשם ויוכל לשמש ראיה במשפטו. במקביל, פ"מ 31.0201 מונה היעדר חקירות מצ"ח פתוחות בין תנאי הסף לקבלה ולהארכת שירות קבע. התיאום בין שני ההליכים נעשה מראש.
מה ההבדל בין ראיון השימוע לבין ההזדמנות להשמיע דברים בדין משמעתי?
בדין משמעתי ס' 159 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 מקנה הקראת התלונה, עיון בעדויות בכתב והזדמנות להשמיע דברו לפני מתן הפסק, וקצין השיפוט הוא גם המכריע. בהתרת התחייבות לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) ראיון השימוע מזין דיון בוועדה, וההכרעה מתקבלת בדרג נפרד, בידי ראש אכ"א. ההבדל משפיע על אופן התיעוד.
העילה שהוצגה בשימוע היא הרשעה בבית דין צבאי. השימוע עדיין נדרש?
הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) מונה הרשעה, וכן התנהגות החורגת מאמות המידה, בין עילות ההתרה ביוזמת צה"ל, וההליך בעילות אלה כולל ראיון שימוע. ואולם סיום שירות בעילות אלה נמנה בפרט 36(א)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ולכן ההחלטה נתקפת בעתירה מינהלית בתוך 45 ימים, ולא בערר לוועדת הערר.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
הדין המשמעתי
דין משמעתי בצה"ל לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955: סמכות קצין שיפוט, העונשים שמותר להטיל, הזכות לבקש להישפט בבית…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתועדת הערר והביקורת השיפוטית
ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע התש"ע-2010, המועד של 60 ימים, עתירה מינהלית בתוך 45 ימים, וקבילה לנציב…
השעיה, הדחה והעברה מתפקידזכות הטיעון לפני השעיה או הדחה
זכות טיעון בצבא לפני השעיה או הדחה: מה מחייבת פ"מ 03.0226, מקורות הזכות בחוק ובפקודות, היערכות לשימוע ומה…
משפחה: שאירים וגירושיןמשפחה: שאירים וגירושין
זכויות שאירים של אנשי קבע וגמלאי צה"ל לפי חוק הגמלאות, הקצבאות בפטירה בשירות ובפטירת גמלאי, וחלוקת הפנסיה הצבאית…