זכות הטיעון לפני השעיה או הדחה

פ"מ 03.0226 קובעת כי חייל יושעה רק לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו. הפקודה אינה מסתפקת ביידוע בדיעבד. משמעות ההוראה היא שהחייל יידע מהי העילה המיוחסת לו ויוכל להתייחס אליה לפני שההחלטה מתקבלת, ולא אחריה. לצד ההוראה הפקודתית חלים גם כללי המשפט המינהלי.

בוועדה להתרת התחייבות קיימת זכות ייצוג בעורך דין לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים). בהליך משמעתי שנפתח בהוראת פרקליט צבאי, פקודת הדין המשמעתי מחייבת את קצין השיפוט לעדכן בדבר הזכות להגיש חוות דעת, לרבות של סנגור צבאי או עורך דין. בכל מקרה נכון לברר מראש מה מתיר ההליך הספציפי.

הטיעון עוסק בשלושה מישורים: העובדות המיוחסות, קיומה של העילה שבפקודה, והמידתיות של הצעד שנבחר. הצגת מסמכים, שמות עדים ונסיבות שלא נשקלו מתועדת בתיק ומשמשת בהמשך בכל הליך תקיפה. תשובה כללית או ויתור על טיעון מקשים על העלאת טענות מאוחרות. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

פגיעה בזכות הטיעון היא טענה מרכזית בתקיפת ההחלטה. השעיה והדחה נמנות בפרט 36(א)(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ולכן נתקפות בעתירה מינהלית. תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין קובעת 45 ימים להגשה, ובלא שיהוי. לצד זאת קיימת זכות ערעור בפני המפקד המשעה או בפני מפקדו.

כן. סעיף 159 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 אוסר גביית עדויות שלא בפני הנאשם, מקנה זכות עיון בעדויות שבכתב, מחייב הקראת התלונה ומחייב מתן הזדמנות להשמיע את דברו לפני מתן הפסק. סעיף 165 מתיר להחמיר בערר רק לאחר מתן הזדמנות טיעון.

יש להבחין בין ההליכים. בדין המשמעתי, סעיף 159 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 מקנה זכות עיון בעדויות שבכתב ומחייב הקראת התלונה. פ"מ 03.0226 מחייבת מתן הזדמנות להביא טענות לפני השעיה, בלא הוראה מקבילה בדבר עיון. בקשה לקבלת המסמכים נשענת אפוא על כללי המשפט המינהלי, ותשובת הגורם המוסמך נבחנת לפי הנסיבות.

כל הליך נושא חובת טיעון עצמאית. פ"מ 03.0226 מתנה השעיה במתן הזדמנות להביא טענות, והפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) קובעת זימון לראיון שימוע במסגרת הוועדה להתרת התחייבות, שבו מוצגים ההליך, העילה והזכויות. שימוע שנערך בעניין ההשעיה אינו ממצה את חובת הטיעון בהליך הנפרד שעניינו סיום השירות. לכל הליך גם ערכאת תקיפה משלו, והמועדים נספרים בנפרד.