פנסיה לאנשי קבע: תקציבית מול צוברת, וכל מה שביניהן

פנסיה וגמלאות· זמן קריאה כ-5 דקות ·עודכן: 31 באוגוסט 2026

מי נמצא בפנסיה תקציבית ומי בפנסיה צוברת?

המבחן הוא מועד ההתחייבות לשירות קבע. סעיף 67א לחוק שירות הקבע (גמלאות) קובע את "המועד הקובע" ליום 31 בדצמבר 2003, ומגדיר "חייל חדש" כמי שהתחייב לשירות קבע אחריו. סעיף 67ב קובע שהוראות החוק אינן חלות על חייל חדש, ובמקומן חל עליו פרק ד1 בלבד.

סעיף 67ז מוציא מהגדרת "חייל חדש" כמה קבוצות, ובהן מי שהיה איש קבע וחזר לשירות כשהחוק חל עליו עשר שנים לפחות וללא הפסקה של מעל שנתיים, ומי שבמועד הקובע היה חייל, עובד מדינה, שוטר או סוהר שהחוק חל עליו 42 חודשים לפחות ללא הפסקה של מעל שישה חודשים. סעיף 67ח מאפשר לאיש קבע שבמסלול התקציבי לבקש לעבור למסלול הצובר, באישור לפי תקנות שר הביטחון בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

כמה קצבה מקנה כל שנת שירות בפנסיה התקציבית?

סעיף 14(א) לחוק שירות הקבע (גמלאות) מקנה קצבה לכל ימי החיים בשיעור חלק השש-מאות מהמשכורת הקובעת לכל חודש שירות. בפועל מדובר ב-2% לכל שנת שירות קבע, בכפוף לתקרה של 70% מהמשכורת הקובעת ולרצפה של 20% ממנה לזכאים לקצבה לפי החוק.

לצד הכלל קיימים מסלולים ייחודיים. סעיף 14(ב) קובע שמי שוועדה רפואית קבעה לו סמוך לפרישתו דרגת נכות של 50% ומעלה, וכן מי שפוטר בשל נכות בדרגה נמוכה יותר, קצבתו לא תפחת מ-20% מהמשכורת הקובעת בתוספת שלושה פרומיל לכל אחוז נכות. סעיף 14(ד) מקנה למי שפוטר מחמת נכות בדרגה של 35% ומעלה בחירה בין קצבה רגילה בתוספת מלוא התגמולים לפי חוק הנכים לבין קצבה בשיעור 25% מהמשכורת הקובעת, ולגבי נכות של 60% ומעלה נקבע שהקצבה יחד עם התגמולים לא תפחת מ-50% מהמשכורת הקובעת.

תקרת 70% אינה מוחלטת. סעיף 17 מאפשר לשלם קצבה גם מעליה למי שבתקופת שירותו נכללת תקופת שירות חובה, ובלבד שהעודף לא יעלה על חלק השש-מאות לכל חודש שירות חובה. סעיף 18 מסמיך את הרמטכ"ל, בתנאים שקבעה הממשלה, להגדיל תקופת שירות מעל גיל 40. תנאי הזכאות עצמם מרוכזים בתנאי הזכאות לקצבת פרישה לפי סעיף 10 לחוק.

אילו תוספות הוסיף תיקון מס' 37 לקצבה

תיקון מס' 37 לחוק הוסיף את סעיף 14ב, המגדיר "חייל זכאי" כמי שזכאי לקצבה לפי סעיף 10(א), שירת עשר שנים לפחות בקבע ופרש לאחר גיל 40. לחייל זכאי שביום התחילה טרם מלאו לו 40 מצורף חלק האלף ומאתיים מהמשכורת הקובעת לכל חודש קבע החל בשנה האחת עשרה, ולא יותר מ-7%. על כך נוספים 4% ל"חייל זכאי לתוספת לחימה", שהוא מי ששירת שש שנים לפחות בעיסוק לחימה לפי פקודות הצבא וקיבל תשע שנים לפחות תוספת רמת פעילות א' ומעלה, ועד 3% נוספים בעד תקופות אי-רציפות של לוחם או דחיית גיוס בעתודה אקדמית או טכנולוגית.

למי שביום התחילה כבר מלאו לו 40 וטרם פרש נקבע בסעיף 14ב(ג) מנגנון אחר, ולפיו מצורף הנמוך מבין מחצית שיעור הזכאות לקצבה, חלק השש-מאות לכל חודש שבו לא שירת בקבע מגיל 18, וסכום שיעורים המשתנה לפי הדרגה ולפי מועד קבלתה. סעיף 14ב(ד) מכיר גם בחופשת התארגנות לקראת פרישה לפי פקודות הצבא, ומקנה תוספת לקצבה למי שוויתר עליה או על חלקה.

המשכורת הקובעת: הבסיס שממנו נגזרת הקצבה

סעיף 5 לחוק קובע "מועד מעבר" ביום 30 ביוני 2012. מי שפרש אחרי מועד זה, משכורתו הקובעת היא המשכורת המגיעה ערב פרישתו לחייל בדרגתו, כולל תוספות קבועות ולמעט רכיבים שהוחרגו. מי שפרש לפני מועד המעבר, משכורתו הקובעת נגזרת מהמשכורת שהגיעה במועד המעבר לחייל בדרגתו.

סעיף 6(א) קובע שהמשכורת הקובעת מתעדכנת בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, וסעיף 54(א1) מורה שהתשלום בגין עדכון זה ישולם לא יאוחר ממועד קצבת פברואר. מינואר 2026 גובר על כך סעיף 6(ד), שלפיו העדכון נעשה לפי "שיעור העדכון המופחת" עד תקרת הפחתה מצטברת של 4.5%. המשמעות מעשית: הקצבה צמודה למדד ואינה נגזרת עוד משכרם של המשרתים בפועל. הרחבה במדריך למשכורת הקובעת ולרכיביה.

מה מקבל חייל חדש בסיום שירות הקבע?

חייל חדש הוא עמית בקופת גמל לקצבה לפי סעיף 67ג. סעיף 67ד(א) קובע שהחל בחודש ינואר 2004 משולמים מדי חודש שני רכיבים: תשלום מאוצר המדינה בשיעור השווה לשיעור שמשלמת המדינה בעד "עובד חדש" לפי סעיף 107א לחוק שירות המדינה (גמלאות), וניכוי מקביל מהמשכורת, או שיעור גבוה יותר עד התקרה לבקשת החייל.

סעיף 67ה מקנה זכות לבחור את הקופה בכל עת, ומחייב למסור הודעה בכתב על זכות הבחירה לא יאוחר מ-30 ימים לפני תחילת שירות הקבע. סעיף 67ה1 מייעד חלק מתשלומי הצבא לרכישת כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות ונכות לחייל שאינו מבוטח בכיסויים אלה. בין סיום השירות לבין תחילת הקצבה מהקופה עשויה לשמש קצבת גישור לפי סעיף 67ו, ותנאיה מפורטים במדריך לקצבת גישור ולתנאי הפסקתה.

מענקים, היוון וגמלאות כפל

סעיף 15 מקנה למי שפוטר וזכאי לקצבה לפי סעיפים 10(א)(2) עד 10(א)(5), וכן למי שהרמטכ"ל הורה על יציאתו לקצבה לפי סעיף 13, מענק נוסף לקצבה בשיעור חלק העשרים וארבעה מהמשכורת השנתית לכל שנת שירות, ולא יותר ממשכורת שנתית אחת. סעיף 34(א) קובע שמי שזכאי לגמלה בשל אותה פרישה אינו זכאי גם למענק שחרור, למעט חריגים שבסעיף, ובהם מי ששירת 35 שנים לפחות בפועל וזכאי לקצבה בשיעור המרבי.

תקנות ההיוון מאפשרות להמיר חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי, בפירוט שבהסבר על היוון קצבה צבאית. סעיף 31(ב) מגביל את סך גמלאות הכפל ל-70% מהמשכורת הקובעת, וסעיף 33(ב) מפחית את קצבתו של זכאי, למעט בן זוג הזכאי לקצבת שאיר, שחזר לשירות קבע והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת.

איך משיגים על החלטה בענייני גמלאות?

ההחלטה הראשונה ניתנת בידי הממונה על תשלום גימלאות, הממונה לפי סעיף 43 לחוק, ותביעה מוגשת לפניו לפי סעיף 47. על החלטתו ניתן לערער לוועדת ערעור בתוך 60 ימים, והוועדה רשאית להאריך את המועד ב-60 ימים נוספים. על החלטת הוועדה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד.

ועדת הערעור חייבת לנמק את החלטתה ולתת לתובע זכות טיעון, לפי סעיפים 48(ד) ו-48(ה). לצד זאת מכיר החוק בעילות לשלילת גמלה או להפחתתה, ולכן פנייה לעורך דין המתמחה בדין הצבאי בשלב מוקדם עשויה לצמצם טעויות. בענייני שכר וזכויות נלוות פועל מסלול נפרד: ערר לוועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010.

האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.