"תפקוד לקוי" כעילה להפסקת שירות קבע

הפ"ע 3.0509 מתירה שימוש בעילת תפקוד לקוי עד גיל הפרישה המינימלי. זו מגבלה רחבה יותר מזו החלה על עילת היעדר אופק שירות, התחומה בגיל 40, ורחבה מזו החלה על טעמים ארגוניים לפי הפ"ע 3.0508. הפער במגבלות הגיל משפיע על ניסוח העילה בפועל.

תפקוד לקוי הוא עילה פקודתית הנתקפת בערר לוועדת הערר לפי ס' 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010. סיום בשל התנהגות החורגת מאמות המידה נמנה בפרט 36(א)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ונתקף בעתירה מינהלית. ההבחנה אינה נתונה לבחירת הצדדים.

בערר לוועדת הערר, ס' 7(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 קובע 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד, וס' 7(ג) מאפשר הארכה עד 60 ימים נוספים. בעתירה מינהלית המועד קצר יותר: 45 ימים ובלא שיהוי, וההארכה בוועדה ניתנת מנימוקים שיירשמו.

ס' 10(א)(4) לחוק שירות הקבע (גימלאות), התשמ"ה-1985 מקנה קצבת פרישה למי שפוטר מחמת אי-מילוי תפקיד, תפקוד לקוי או התנהגות חורגת, אך רק לאחר שהגיע לגיל שבחלק א' לתוספת השלישית ולאחר עשר שנות שירות קבע. שני התנאים מצטברים, והיעדר אחד מהם שולל את הזכאות לקצבה לפי סעיף זה.

פ"מ 03.0226 מגדירה העברה מתפקיד כצעד הנובע מאי-התאמה מקצועית או אישית ולא כתגובה על מעשה, ומבחינה בינה לבין הדחה, שהיא תגובה על מעשה והיא קבועה וסופית. הדחה והשעיה נמנות בפרט 36(א)(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; העברה מתפקיד אינה מנויה בפרט זה, וסיום שירות בתפקוד לקוי נתקף בערר לוועדת הערר.

ס' 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מחריג מסמכות ועדת הערר עניין שניתן להגיש בו עתירה מינהלית. סיום בשל התנהגות החורגת מאמות המידה נמנה בפרט 36(א)(1) לתוספת הראשונה, והמועד לעתירה הוא 45 ימים ובלא שיהוי, לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. סיווג העילה נבדק לפני ההגשה.

ס' 171(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 קובע שפסק בדין משמעתי אינו מעשה בית דין, והעמדה לדין בבית דין צבאי על מעשה שנדון בדמ"ש טעונה הוראת הפצ"ר בכתב. הכלים המינהליים, ובהם התרת התחייבות לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) והדחה או השעיה לפי פ"מ 03.0226, מנויים לצד ההליך המשמעתי, וכל מסלול נבחן לפי הוראותיו.