"תפקוד לקוי" כעילה להפסקת שירות קבע
תפקוד לקוי בקבע היא עילה פקודתית להפסקת שירות ביוזמת הצבא, הקבועה בהפ"ע 3.0509 וניתנת להפעלה עד גיל הפרישה המינימלי. היא נבדלת מעילת ההתנהגות החורגת מאמות המידה, וההבדל קובע את הערכאה: ועדת הערר הסטטוטורית לעילה הפקודתית, ובית משפט לעניינים מינהליים לסיום שירות בשל התנהגות חורגת או בשל הרשעה.
מה כוללת עילת התפקוד הלקוי?
העילה עוסקת בביצוע התפקיד בפועל. הפ"ע 3.0509 קובעת אותה לצד עילת היעדר אופק שירות, ומגבילה את השימוש בה עד גיל הפרישה המינימלי. במקביל, הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) מונה בין העילות להתרת התחייבות ביוזמת צה"ל גם ביצוע לקוי או אי-עמידה בתנאים. שתי הפקודות פועלות זו לצד זו.
ההבחנה מעילת היעדר אופק שירות אינה סמנטית. היעדר אופק שירות מוגבל לגיל 40 ומכוון קדימה, אל המשך ההעסקה. תפקוד לקוי מכוון אחורה, אל האופן שבו מולא התפקיד, ולכן הוא נשען על הערכות, על תיעוד ועל אירועים מזוהים. תשתית עובדתית דלה, או הערכות שלא הוצגו לאיש הקבע בזמן אמת, הן מוקד טבעי לטענות בערר. מפה מלאה של העילות מופיעה במדריך על הפסקת שירות קבע ביוזמת הצבא.
למה ההבחנה מחריגה מאמות המידה קובעת את הערכאה?
חלוקת הסמכויות קבועה בחיקוק ואינה נתונה לבחירת הצדדים. הטבלה שלהלן מציגה את שני המסלולים, את המועד שנקבע לכל אחד מהם ואת מקורו.
| עילת הסיום | לאן מגישים | המועד להגשה | ההוראה |
|---|---|---|---|
| תפקוד לקוי | ועדת הערר הסטטוטורית | 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד; הארכה עד 60 ימים נוספים | ס' 4(א), 7(א), 7(ג) לחוק 2010 |
| התנהגות החורגת מאמות המידה, או הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט | בית משפט לעניינים מינהליים, תל אביב-יפו | 45 ימים ובלא שיהוי | פרט 36(א)(1); ס' 14(א) לחוק 2010 |
כאשר החלטה מנומקת גם בתפקוד לקוי וגם בחריגה מאמות המידה, שאלת הערכאה המוסמכת עשויה להתעורר כשאלה מקדמית, והיא נבחנת לפי נסיבות המקרה ולפי ניסוח ההחלטה. הרחבה על גבולות הסמכות מופיעה בעמוד ועדת ערר או בית משפט לעניינים מינהליים.
איך מתנהל ההליך ומה נבחן בו
ההליך מול הוועדה להתרת התחייבות נפתח בזימון לראיון שימוע, שבו מוצגים ההליך, העילה והזכויות. אחריו מתקיים דיון בוועדה, המסתיים בהמלצה לראש אכ"א, בעל הסמכות להחליט. זכות הייצוג בידי עורכת דין או עורך דין עומדת לאורך ההליך. ההיערכות לשימוע לפני הפסקת שירות קבע היא נקודת ההשפעה המעשית הראשונה.
מה ההשלכה על הקצבה
ס' 10(א)(4) לחוק שירות הקבע בצה"ל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 מקנה קצבת פרישה למי שפוטר מחמת אי-מילוי תפקיד, תפקוד לקוי או התנהגות חורגת, ובלבד שהגיע לגיל שבחלק א' לתוספת השלישית ושהשלים עשר שנות שירות קבע. חלק א' לתוספת השלישית קובע גיל 40 לילידי מרס 1964 ומטה, ועד גיל 42 לילידי מאי 1967 ואילך.
שאלות ותשובות
עד איזה גיל אפשר להפסיק שירות קבע בעילת תפקוד לקוי?
הפ"ע 3.0509 מתירה שימוש בעילת תפקוד לקוי עד גיל הפרישה המינימלי. זו מגבלה רחבה יותר מזו החלה על עילת היעדר אופק שירות, התחומה בגיל 40, ורחבה מזו החלה על טעמים ארגוניים לפי הפ"ע 3.0508. הפער במגבלות הגיל משפיע על ניסוח העילה בפועל.
מה ההבדל בין תפקוד לקוי לבין התנהגות החורגת מאמות המידה?
תפקוד לקוי הוא עילה פקודתית הנתקפת בערר לוועדת הערר לפי ס' 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010. סיום בשל התנהגות החורגת מאמות המידה נמנה בפרט 36(א)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ונתקף בעתירה מינהלית. ההבחנה אינה נתונה לבחירת הצדדים.
כמה זמן יש לתקוף החלטה על סיום בשל תפקוד לקוי?
בערר לוועדת הערר, ס' 7(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 קובע 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד, וס' 7(ג) מאפשר הארכה עד 60 ימים נוספים. בעתירה מינהלית המועד קצר יותר: 45 ימים ובלא שיהוי, וההארכה בוועדה ניתנת מנימוקים שיירשמו.
האם פיטורים בשל תפקוד לקוי מזכים בקצבת פרישה?
ס' 10(א)(4) לחוק שירות הקבע (גימלאות), התשמ"ה-1985 מקנה קצבת פרישה למי שפוטר מחמת אי-מילוי תפקיד, תפקוד לקוי או התנהגות חורגת, אך רק לאחר שהגיע לגיל שבחלק א' לתוספת השלישית ולאחר עשר שנות שירות קבע. שני התנאים מצטברים, והיעדר אחד מהם שולל את הזכאות לקצבה לפי סעיף זה.
מה ההבדל בין סיום בשל תפקוד לקוי לבין העברה מתפקיד בשל אי-התאמה?
פ"מ 03.0226 מגדירה העברה מתפקיד כצעד הנובע מאי-התאמה מקצועית או אישית ולא כתגובה על מעשה, ומבחינה בינה לבין הדחה, שהיא תגובה על מעשה והיא קבועה וסופית. הדחה והשעיה נמנות בפרט 36(א)(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; העברה מתפקיד אינה מנויה בפרט זה, וסיום שירות בתפקוד לקוי נתקף בערר לוועדת הערר.
צה"ל טוען שהעילה היא חריגה מאמות המידה ולא תפקוד לקוי. מה זה משנה למועד?
ס' 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מחריג מסמכות ועדת הערר עניין שניתן להגיש בו עתירה מינהלית. סיום בשל התנהגות החורגת מאמות המידה נמנה בפרט 36(א)(1) לתוספת הראשונה, והמועד לעתירה הוא 45 ימים ובלא שיהוי, לפי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. סיווג העילה נבדק לפני ההגשה.
נשפטתי בדין משמעתי על אירוע. אפשר לסיים את שירותי בתפקוד לקוי בשל אותו אירוע?
ס' 171(ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 קובע שפסק בדין משמעתי אינו מעשה בית דין, והעמדה לדין בבית דין צבאי על מעשה שנדון בדמ"ש טעונה הוראת הפצ"ר בכתב. הכלים המינהליים, ובהם התרת התחייבות לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) והדחה או השעיה לפי פ"מ 03.0226, מנויים לצד ההליך המשמעתי, וכל מסלול נבחן לפי הוראותיו.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
הדין המשמעתי
דין משמעתי בצה"ל לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955: סמכות קצין שיפוט, העונשים שמותר להטיל, הזכות לבקש להישפט בבית…
הליך פלילי צבאיהליך פלילי צבאי
איש קבע בהליך פלילי צבאי, מהחקירה ועד הערעור: זימון לחקירת מצ"ח, זכויות נחקר לפי חוק השיפוט הצבאי, מעצרים…
נכות, בריאות ופוסט-טראומהנכות, בריאות ופוסט-טראומה
הכרה כנכה צה"ל לאיש קבע: ההגדרות של חבלת שירות ומחלת שירות, תביעה לקצין התגמולים, ועדות רפואיות וערעור, והמדרג…
כניסה לקבע, חוזים והיום שאחריכניסה לקבע, חוזים והיום שאחרי
מה חשוב לבדוק בחוזה קבע לפני החתימה, ההבחנה בין קבע ראשוני לקבע מובהק, מעמדו המשפטי של איש קבע,…