ייצוג משפטי לאנשי קבע ולמשפחותיהם
מרכז הידע לאנשי קבע דין צבאי ושירות קבע בדיקת מקרה

פוסט-טראומה בקרב אנשי קבע: ההכרה והמסלול המשפטי

נכות, בריאות ופוסט-טראומה· זמן קריאה כ-3 דקות ·עודכן: 31 באוגוסט 2026

נכות, בריאות ופוסט-טראומההכרה בפוסט-טראומה

פוסט-טראומה נכללת במפורש בהגדרת "חבלה" שבסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, ולכן היא נבחנת במסלול ההכרה שלפני קצין התגמולים. לגבי משרתי קבע נדרש שהחבלה תהיה "חבלת שירות". דרגת הנכות נקבעת לפי פרט 34א לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), על פי מידת ההגבלה בכושר התפקודי.

איך החוק מסווג פוסט-טראומה?

סעיף 1 לחוק הנכים כולל בהגדרת "חבלה" גם הפרעות בתר חבלתיות. לסיווג הזה יש תוצאה מעשית: הפגיעה נבחנת כחבלה ולא כ"מחלת שירות", שקטגוריותיה בחוק סגורות. לגבי חייל בשירות קבע נדרש בנוסף שהחבלה תהיה "חבלת שירות" כהגדרתה באותו סעיף.

"חבלת שירות" היא חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. ההקשר שבו התרחש האירוע הוא לב הדיון בתיקי אנשי קבע. סעיף 2ב מחריג מן המבחן המצמצם את ששת החודשים הראשונים של שירות קבע המתחיל ברציפות לשירות החובה. הרקע הכולל מוצג בעמוד על הכרה כנכה צה"ל למשרת קבע.

פרט 34א וקביעת דרגת הנכות

סעיף 10(ב) לחוק הנכים מטיל על שר הביטחון חובה סטטוטורית להבחין, במבחנים ובכללים שיקבע, בין הפרעות נפשיות מכל סוג שהוא לבין הפרעות בתר חבלתיות. ההבחנה מיושמת בתקנות המבחנים, שבהן פרט נפרד להפרעות בתר חבלתיות.

פרט עניינו מדרג הדרגות
33 הפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות 5, 10, 20, 30, 50, 70, 100
34 תגובה נפשית הנובעת מנכות גופנית 5, 10, 20, ומעבר לכך לפי 33ד-ז
34א הפרעות בתר חבלתיות 5, 10, 20, 30, 50, 70, 100

ההערה הכללית לפרק קובעת כי דרגת הנכות במחלות נפש ובתגובות נפשיות נקבעת לפי המצב התפקודי, לפי סעיף מבחן אחד המייצג את רוב הסימפטומים ובחומרה המייצגת את מכלולם. ניהול הדיון מפורט בהוועדה הרפואית וערעור על אחוזי הנכות.

מה המסלול הדיוני מרגע ההגשה?

התביעה מוגשת לקצין תגמולים לפי סעיף 30 לחוק הנכים, וההחלטה ניתנת לפי סעיף 31, ובדחייה בדואר רשום ובצירוף נימוקים. על החלטת קצין התגמולים ניתן לערער לוועדת ערעור בתוך 60 ימים, לפי סעיף 33(א) לחוק. הוכר הקשר לשירות, נקבעת דרגת הנכות בוועדה רפואית לפי סעיף 10, ועל החלטתה ניתן לערער לוועדה הרפואית העליונה בתוך 45 ימים.

תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים מיום השחרור מן השירות שבזמנו אירע המקרה, לפי סעיף 32(א). סעיף 32א מאפשר הארכה ב"חבלה רשומה". סעיף 35 מאפשר החלטה חדשה גם לאחר החלטה סופית, כשנתגלו ראיות חדשות שלפיהן ההחלטה בטעות יסודה. סעיף 43ב(א) מקנה טיפול רפואי על חשבון המדינה עד ההכרה כנכה. אופן ההגשה מוסבר בתביעה לקצין התגמולים.

תוספות והשלכות נלוות

סעיף 7ד לחוק הנכים מוסיף תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בן 50 ומעלה שדרגתו 35 אחוזים ומעלה, או 20 אחוזים ומעלה בשל פגימת ראש או פגימה נפשית לרבות הפרעה בתר חבלתית, שפרש כליל מעבודה ורופא קבע לגביו אי-כושר. תקרת התוספת קבועה בחוק.

ההחלטה על סיום השירות עצמו נבחנת במסלול נפרד, כמוסבר בפרישה רפואית מקבע מול הכרה בנכות. מי שנדרש לנהל את שני ההליכים במקביל עשוי להיעזר בעורכת דין המתמחה בדין הצבאי.

שאלות ותשובות

האם פוסט-טראומה מקנה הכרה כנכה צהל?

סעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 כולל בהגדרת "חבלה" גם הפרעות בתר חבלתיות. לכן פגיעה מסוג זה נבחנת במסלול ההכרה הרגיל שלפני קצין התגמולים. לגבי חייל בשירות קבע נדרש בנוסף שהחבלה תהיה "חבלת שירות" כהגדרתה באותו סעיף, ולא כל אירוע בשירות עונה על ההגדרה.

מה נדרש ממשרת קבע ולא נדרש מחייל בשירות חובה?

מחייל בשירות חובה נדרשת חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות. מאיש קבע נדרשת "חבלת שירות": חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. סעיף 2ב מחריג את ששת חודשי הקבע הראשונים ברציפות לשירות חובה.

לפי מה נקבעים אחוזי הנכות בפוסט-טראומה?

פרט 34א לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) עוסק בהפרעות בתר חבלתיות וקובע מדרג של 5, 10, 20, 30, 50, 70 ו-100 אחוזים, לפי מידת ההגבלה בכושר התפקודי. ההערה הכללית לפרק קובעת כי בהפרעות נפשיות נקבעת הדרגה לפי המצב התפקודי.

עברו שנים מהאירוע. עדיין אפשר להגיש תביעה?

סעיף 32(א) לחוק הנכים קובע התיישנות של שלוש שנים מיום השחרור מן השירות שבזמנו אירע המקרה. סעיף 32א מאפשר לקצין התגמולים להאריך את המועד כאשר מדובר ב"חבלה רשומה", חבלה שנרשמה סמוך לאירוע ברשומות צה"ל או ברשומות המדינה, בהתקיים התנאים שבסעיף.

יש לי אבחנה של פוסט טראומה מרופא מטפל. זה מספיק להכרה?

האבחנה אינה מייתרת את שני השלבים שבחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. קצין התגמולים מכריע תחילה בשאלת הקשר לשירות לפי סעיפים 30 ו-31, ולגבי משרת קבע לפי מבחן חבלת השירות שבסעיף 1. רק לאחר מכן קובעת הוועדה הרפואית את הדרגה לפי פרט 34א, לפי המצב התפקודי ולא לפי האבחנה בלבד.

מה ההבדל בין תגובה נפשית לפגיעה גופנית לבין הפרעה בתר חבלתית?

פרט 34 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) עוסק בתגובה נפשית הנובעת מנכות גופנית, ומדרגו 5, 10 ו-20 אחוזים, ומעבר לכך לפי פרטים 33ד עד 33ז. פרט 34א עוסק בהפרעות בתר חבלתיות, ומדרגו מגיע עד 100 אחוזים. מקור ההפרעה הוא שקובע את הפרט, ולכן גם את טווח הדרגות האפשרי.

הפוסט טראומה מונעת ממני לעבוד. מה קובע החוק?

סעיף 7 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 מסדיר תגמול לנכה שקצין התגמולים קבע לגביו אי-כושר להשתכר קבוע ומלא, והוא משולם במקום התגמולים שלפי סעיפים 5, 5א ו-6. סעיף 7(ב) מנכה מחצית מהכנסה העולה על שכר המינימום ומפסיק את הזכאות מעל השכר הממוצע, וסעיף 7(ה) מוציא מתחולה מי שהגיע לגיל פרישה ביום הגשת הבקשה.

המקורות שעליהם נשען העמוד

הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.

האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.

מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים

בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.

בדיקת המקרה שלכם

להמשך קריאה