אי-קידום בדרגה ואי-מינוי לתפקיד: האם אפשר לתקוף את ההחלטה
אי קידום בדרגה ואי-מינוי לתפקיד אינם עניין פנימי שאין עליו ביקורת. פרט 36(א)(3) ופרט 36(א)(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 מונים אותם במפורש, ולכן החלטות אלה נתקפות בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, בתוך 45 ימים ובלא שיהוי, ולא בוועדת הערר.
האם אפשר לתקוף החלטה על אי-קידום בדרגה?
כן. המחוקק מנה את הנושא במפורש. פרט 36(א)(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 עוסק באי-קידום בדרגה, ופרט 36(א)(4) באי-מינוי לתפקיד או בהפסקת מינוי. סעיף 14(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מייחד את הסמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו.
משקל מרכזי ניתן להנמקה שנמסרה למשרת הקבע ולתיעוד ההליך.
אי-מינוי לתפקיד והפסקת מינוי
פרט 36(א)(4) מונה את שני המצבים יחד: אי-מינוי הוא החלטה שלא לשבץ בתפקיד מסוים, והפסקת מינוי היא סיום שיבוץ קיים. שניהם נתקפים באותו מסלול.
פרט 36(א) מחריג החלטת ממשלה והחלטת שר. בעניינים אלה, וכן בתקיפת פקודות כשלעצמן, נותרת רלוונטית הפנייה לבג"ץ.
| ההחלטה | הגוף המוסמך | חלון ההגשה | הסימוכין |
|---|---|---|---|
| אי-קידום בדרגה | בית משפט לעניינים מינהליים | 45 ימים, ובלא שיהוי | פרט 36(א)(3); תקנה 3(ב) לתקנות סדרי הדין, התשס"א-2000 |
| אי-מינוי לתפקיד או הפסקת מינוי | בית משפט לעניינים מינהליים | 45 ימים, ובלא שיהוי | פרט 36(א)(4) |
| הדחה או השעיה | בית משפט לעניינים מינהליים | 45 ימים, ובלא שיהוי | פרט 36(א)(2) |
| שכר, יתר עילות סיום השירות וקבלה לקבע | ועדת הערר | 60 ימים, ובתוספת הארכה עד 60 ימים | סעיפים 4 ו-7 לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 |
מה ההבדל בין המסלול המינהלי לוועדת הערר?
מקורה של החלוקה שבטבלה הוא סעיף 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010, המחריג במפורש עניין שניתן להגיש בו עתירה מינהלית, לצד סעיף 4(ב) שעניינו קבלה לשירות קבע. מכאן שאי-קידום ואי-מינוי אינם נדונים בועדת הערר הסטטוטורית, בעוד יתר עילות הסיום וענייני השכר נדונים בה.
ההפרדה הזו יוצרת טעויות. אנשי קבע שקיבלו הודעה על אי-מינוי לצד הודעה על הפסקת שירות עלולים לפצל את הטענות בין שתי ערכאות. מיפוי מוקדם של כל החלטה ושל המועד החל עליה, בליווי עו"ד המתמחה בדין הצבאי, מצמצם את הסיכון. ראו גם עתירה מינהלית נגד החלטת צה"ל והשעיה, הדחה והעברה מתפקיד.
מה מקומה של פנייה לנציב קבילות החיילים
הפנייה אפשרית, אך מוגבלת. סעיף 554(ג) לחוק השיפוט הצבאי פוטר את הנציב מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו בקבילה שעניינה מינוי לתפקיד, העלאה בדרגה או פיטורים מהשירות. סעיף 555(א)(2) קובע כי קבילה אינה מאריכה מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות, וסעיף 549 מתנה בסיבה מיוחדת קבילה שהוגשה לאחר שנה מהמעשה. פירוט במאמר על סמכויות נציב קבילות החיילים.
שאלות ותשובות
האם החלטה על אי-קידום בדרגה ניתנת לתקיפה?
כן. פרט 36(א)(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 מונה במפורש אי-קידום בדרגה כעניין מינהלי. התקיפה נעשית בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. סעיף 14(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מייחד את הסמכות לבית המשפט בתל אביב-יפו. הביקורת בוחנת את ההליך ואת הסבירות.
מה המועד להגשת העתירה?
תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת 45 ימים, ובלא שיהוי. שתי הדרישות עומדות זו לצד זו: גם הגשה בתוך המועד עשויה להיתקל בטענת שיהוי אם חלף זמן ניכר בין ההחלטה לבין הפעולה שננקטה בעקבותיה. מועד ההמצאה הוא נקודת הפתיחה לספירה.
מתי פונים לוועדת הערר ולא לבית המשפט?
סעיף 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מסור לוועדת הערר את יתר עילות סיום שירות הקבע ואת ענייני השכר והזכויות הנלוות, וסעיף 4(ב) עוסק בקבלה לשירות קבע. הוא מחריג עניין שניתן להגיש בו עתירה מינהלית, ולכן אי-קידום ואי-מינוי אינם נדונים בוועדה.
האם אפשר לפנות לנציב קבילות החיילים במקום לעתור?
פנייה אפשרית, אך היא אינה תחליף. סעיף 555(א)(2) לחוק השיפוט הצבאי קובע כי הגשת קבילה או בירורה אינם מאריכים מועד שנקבע בחיקוק או בפקודות, וסעיף 554(ג) פוטר את הנציב מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו בקבילה שעניינה מינוי לתפקיד, העלאה בדרגה או פיטורים מהשירות.
האם הזכות נשמרת גם אחרי השחרור מהקבע?
סעיף 2 לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מגדיר חייל בשירות קבע ככולל גם מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים. ההגדרה הרחבה שומרת את זכות הפנייה גם למי שכבר השתחרר, בכפוף למועדים החלים על ההליך. לכן גם גמלאי צה"ל עשוי לפנות בעניין החלטה מתקופת שירותו.
האם חובה לערוך שימוע לפני החלטה שלא לקדם בדרגה?
פרט 36(א)(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 מסדיר את תקיפת ההחלטה ולא את ההליך שקדם לה. חובת טיעון מפורשת קבועה בפ"מ 03.0226 לעניין השעיה ובהפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) בדרך של ראיון שימוע, ולצדן חלים כללי המשפט המינהלי. טענה לפגם בהליך נבחנת לפי נסיבות המקרה.
הפסקת מינוי והדחה מתפקיד, האם המסלול לתקיפה זהה?
שתי ההחלטות נמנות בפרט 36(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000: הדחה בפרט 36(א)(2) והפסקת מינוי בפרט 36(א)(4). שתיהן נתקפות בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו בתוך 45 ימים. ההבחנה המהותית מצויה בפ"מ 03.0226, שלפיה הדחה היא תגובה על מעשה, בעוד העברה מתפקיד נובעת מאי-התאמה.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
השעיה, הדחה והעברה מתפקיד: ההבדלים ומה שהם עושים לקריירה
השעיה משירות קבע, הדחה והעברה מתפקיד לפי פ"מ 03.0226: ההבדל בין שלושת הכלים, משכי ההשעיה, זכות הטיעון, המסלול…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתעתירה מינהלית נגד החלטת צה"ל בעניין איש קבע
עתירה מינהלית נגד צה"ל בעניין איש קבע: אילו החלטות נכנסות לפרט 36, 45 הימים ודרישת היעדר השיהוי, הסמכות…
משפחה: שאירים וגירושיןמשפחה: שאירים וגירושין
זכויות שאירים של אנשי קבע וגמלאי צה"ל לפי חוק הגמלאות, הקצבאות בפטירה בשירות ובפטירת גמלאי, וחלוקת הפנסיה הצבאית…
ועדת הערר והביקורת השיפוטיתנציב קבילות החיילים: מה בסמכותו, ומה הוא לא יכול לעשות
נציב קבילות החיילים לפי חלק י"א לחוק השיפוט הצבאי: מי רשאי לקבול, מה נושא לקבילה, מה מחוץ לסמכות,…