הפסקת שירות מטעמים ארגוניים וצמצום כוחות
פיטורי צמצום קבע, ובלשון הפקודות הפסקת שירות מטעמים ארגוניים, מעוגנים בהפ"ע 3.0508. השימוש בעילה מוגבל עד שנתיים לפני גיל הפרישה המינימלי, בתנאי שהושלמו שמונה שנות שירות מצטברות; לא הושלמו שמונה שנים, אין הגבלת גיל. ההחלטה נתקפת בערר לוועדת הערר הסטטוטורית, בתוך 60 ימים מהמצאתה לאיש הקבע.
מה נחשב הפסקת שירות מטעמים ארגוניים?
זו עילה שאינה מייחסת לאיש הקבע מעשה או מחדל. מקורה בשינוי במבנה הכוח, בתקן או בתפקיד. הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) מונה בין העילות להתרת התחייבות ביוזמת צה"ל גם ביטול התפקיד או צמצומו בלא חלופה, צמצום כוחות ואי-יכולת שיבוץ לאחר חופשה ללא תשלום. הפ"ע 3.0508 מסדירה את מגבלת הגיל.
עילה ארגונית מפנה את המשקל אל שאלת החלופות שנבחנו ואל התשתית העובדתית שהוצגה לוועדה. תמונה מלאה של העילות מופיעה במדריך על הפסקת שירות קבע ביוזמת הצבא.
מהי מגבלת הגיל ומהו תנאי שמונה השנים?
הפ"ע 3.0508 מתירה סיום מטעמים ארגוניים עד שנתיים לפני גיל הפרישה המינימלי, ובלבד שהושלמו שמונה שנות שירות מצטברות. מי שלא השלים שמונה שנות שירות אינו נהנה ממגבלת גיל זו. התנאי הכפול הזה מבחין את העילה הארגונית משאר עילות הסיום הפקודתיות.
| העילה | מגבלת הגיל | מקור |
|---|---|---|
| טעמים ארגוניים, לאחר שמונה שנות שירות מצטברות | עד שנתיים לפני גיל הפרישה המינימלי | הפ"ע 3.0508 |
| טעמים ארגוניים, בלא שמונה שנות שירות מצטברות | אין הגבלת גיל | הפ"ע 3.0508 |
| היעדר אופק שירות | עד גיל 40 | הפ"ע 3.0509 |
| תפקוד לקוי | עד גיל הפרישה המינימלי | הפ"ע 3.0509 |
הגנה נוספת חלה על אשת קבע. ס' 2(א) לחוק שירות הקבע בצה"ל (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010 אוסר שחרור מהתחייבות בהיריון, בחופשת לידה, בחופשה ללא תשלום שלאחריה ובמשך 60 ימים לאחר תום התקופות, אלא בהיתר שר הביטחון, וס' 2(ג) מחייב שימוע לשני הצדדים לפני מתן ההיתר. צמצום ארגוני אינו גובר על האיסור.
לאן מגישים ערר וכמה זמן יש?
עילה ארגונית אינה נמנית בפרט 36(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ולכן היא נתקפת בערר לוועדת הערר לפי ס' 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010. ס' 7(א) קובע 60 ימים מהמצאת ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד, וס' 7(ג) מאפשר הארכה של עד 60 ימים נוספים.
הוועדה יושבת בהרכב שלושה שממנה שר המשפטים, ובראשה שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי. ס' 3(א)(2) מחייב שאחד החברים יהיה נציג ציבור בעל מומחיות ביחסי עבודה, ס' 3(ב) קובע שלא ימונה חייל. פירוט נוסף מופיע בעמוד על ועדת הערר לחיילים בשירות קבע. על החלטתה הסופית ניתן לערער בתוך 60 ימים לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, לפי ס' 13(א) וס' 14(א).
שאלות ותשובות
עד איזה גיל אפשר להפסיק שירות קבע מטעמים ארגוניים?
הפ"ע 3.0508 מתירה שימוש בעילה עד שנתיים לפני גיל הפרישה המינימלי, בתנאי שהושלמו שמונה שנות שירות מצטברות. לא הושלמו שמונה שנות שירות, לא חלה מגבלת גיל. זו מגבלה שונה מזו החלה על היעדר אופק שירות, התחומה בגיל 40. הפער נובע מתכלית שונה של שתי העילות.
לאן מגישים ערר על פיטורים מטעמים ארגוניים?
לוועדת הערר הסטטוטורית. ס' 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מקנה לה את עילות סיום השירות שלא נמנו בפרט 36(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. הוועדה יושבת בהרכב של שלושה חברים שממנה שר המשפטים. החלטתה הסופית נתונה לערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים.
האם צמצום כוחות הוא עילה עצמאית להתרת התחייבות?
לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים), בין העילות להתרת התחייבות ביוזמת צה"ל נמנים צמצום כוחות, ביטול התפקיד או צמצומו בלא חלופה, ואי-יכולת שיבוץ לאחר חופשה ללא תשלום. ההליך נפתח בראיון שימוע ומסתיים בהמלצה לראש אכ"א, שהוא בעל הסמכות להחליט. זכות הייצוג בידי עורך דין עומדת לאורך ההליך.
האם פיטורי צמצום מזכים בקצבה?
ס' 10(א)(5) לחוק שירות הקבע (גימלאות), התשמ"ה-1985 מקנה קצבת פרישה למי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות קבע, אם הוא קצין שהגיע לגיל 42, נגד שהגיע לגיל 47, או נגד בגיל 42 באישור ראש אכ"א ובתנאים שקבע שר הביטחון. שתי הדרישות מצטברות.
האם צה"ל חייב להציע תפקיד חלופי לפני סיום מטעמים ארגוניים?
הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) מנסחת את העילה כביטול התפקיד או צמצומו בלא חלופה, ולצדה מונה גם אי-יכולת שיבוץ לאחר חופשה ללא תשלום. היעדר החלופה הוא אפוא רכיב בעילה עצמה ולא נספח לה, ולכן התשתית העובדתית שהוצגה בעניין זה עומדת במרכז הבחינה. הפ"ע 3.0508 מוסיפה על כך את מגבלת הגיל.
איך מוכיחים בערר שהתפקיד לא בוטל באמת?
ס' 10 לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 קובע שהדיון מתנהל על יסוד תצהירים וראיות בכתב, וחקירת מצהיר נתונה לשיקול דעת הוועדה. מצהיר שלא התייצב, תצהירו לא ישמש ראיה אלא ברשות ומטעמים מיוחדים. תקנות סדרי הדין קובעות בקשה לחקירת מצהיר עד 21 ימים לפני הדיון, ובהיעדר מועד דיון 14 ימים מהגשת התצהיר.
עד כמה ועדת הערר בוחנת את שיקול הדעת הארגוני של הצבא?
ס' 8 לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מורה לוועדה לפעול בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק, ובשים לב למניעת פגיעה בפעילותו התקינה של הצבא. ס' 1 לחוק מאזן בין המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע לבין זכויות החייל וצורכי הצבא. היקף ההתערבות נבחן לפי נסיבות המקרה.
המקורות שעליהם נשען העמוד
הנוסח המחייב הוא זה שבספר החוקים ובפקודות הצבא. הקישורים מובילים לנוסח המלא.
האמור אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לו. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ופנייה דרך האתר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח.
מועד שרץ הוא הדבר הראשון שבודקים
בהליכים שמתוארים כאן המועדים קצרים, וחלקם נספרים מיום שההחלטה הומצאה. אם קיבלתם מסמך, כדאי לבדוק את התאריך שעליו לפני כל צעד אחר.
בדיקת המקרה שלכםלהמשך קריאה
הדין המשמעתי
דין משמעתי בצה"ל לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955: סמכות קצין שיפוט, העונשים שמותר להטיל, הזכות לבקש להישפט בבית…
הליך פלילי צבאיהליך פלילי צבאי
איש קבע בהליך פלילי צבאי, מהחקירה ועד הערעור: זימון לחקירת מצ"ח, זכויות נחקר לפי חוק השיפוט הצבאי, מעצרים…
מענקים, שכר ומיסוימענקים, שכר ומיסוי
מפת התשלומים המגיעים בסיום שירות הקבע: מענק נוסף לקצבה לפי סעיף 15, מענק שחרור לפי סעיף 34, מיסוי…
משפחה: שאירים וגירושיןמשפחה: שאירים וגירושין
זכויות שאירים של אנשי קבע וגמלאי צה"ל לפי חוק הגמלאות, הקצבאות בפטירה בשירות ובפטירת גמלאי, וחלוקת הפנסיה הצבאית…