איך יוצאים מהקבע לפני תום החוזה

לא בדרך של התפטרות. שירות הקבע נשען על התחייבות חוזית ולא על מינוי, וסעיף 2(3) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 מחריג ממנו חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי. סיום מוקדם נעשה בהליך של התרת התחייבות לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים), והסמכות להכריע בו נתונה לראש אכ"א.

ראש אגף כוח האדם. הוועדה להתרת התחייבויות דנה בעניין ומגישה לו המלצה, והוא בעל הסמכות. מי שבקשתו נדחתה רשאי לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) לבקש להופיע בפני הוועדה ולהציג את טעמיו. ההיענות נבחנת לפי הנסיבות ואינה מובטחת מראש.

הזכאות נבחנת לפי חוק שירות הקבע בצה"ל (גימלאות), התשמ"ה-1985. סעיף 12 מאפשר יציאה לקצבה ביוזמת החייל לאחר 25 שנות שירות קבע, או לאחר 10 שנות קבע בגיל 60. סעיף 12א מסדיר קצבה נדחית למי שסיים לאחר 10 שנות קבע ואינו זכאי לקצבה לפי הוראה אחרת.

סעיף 34(א) לחוק הגמלאות קובע שמי שזכאי לגמלה בשל אותה פרישה אינו זכאי גם למענק שחרור, אלא בנסיבות שבסעיף. סעיף 34(ד) מכיר בזכאות למענק בשל תקופת שירות עודפת למי ששירת 35 שנים לפחות בפועל וזכאי לקצבה בשיעור המרבי, גם אם פרש מרצונו.

המסלול נגזר מסוג ההחלטה. סעיף 4(א) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 מקנה זכות ערר לוועדת הערר בעילות סיום שירות שאינן נמנות עם פרט 36(א), וכן בענייני שכר וזכויות נלוות. המועד הוא 60 ימים לפי סעיף 7(א), בהארכה של עד 60 ימים נוספים.

אלה שני הליכים נפרדים. התרת התחייבות היא בקשה לשחרור מהתחייבות חוזית לפני תום תקופתה, והיא מוסדרת בהפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים) ומוכרעת בידי ראש אכ"א. יציאה לקצבה מוסדרת בסעיף 12 לחוק שירות הקבע בצה"ל (גימלאות), התשמ"ה-1985, ומותנית בוותק ובגיל שנקבעו בו. המסלולים אינם תלויים זה בזה, ולכן אפשר שהתחייבות תותר בלא שהתגבשה זכאות לקצבה.

לא מדובר באותו הליך. יציאה מהקבע ביוזמת המשרת נעשית בבקשה להתרת התחייבות לפי הפ"ע 3.0501 (כמתואר במקורות פומביים). אי-הארכה היא החלטה שלא להמשיך את השירות בתום התקופה. ס' 4(ב) לחוק שירות הקבע (הליכים), התש"ע-2010 עוסק בהחלטה בעניין קבלה לשירות קבע, וס' 4(א)(2) בסיום שירות בעילה שבפקודות; בשני המסלולים המועד הוא 60 ימים לפי ס' 7(א).